הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

יליד הפורבנציה סיצ'ואן  נולד ב-1974  חי בעיר גדולה במערב סין בת 30 מיליון איש, שם העיר אקווה שאיני טועה  נו עדיף באנגלית Chongqing

ז'או  משתייך לקבוצת אמנים שמכנים כ- הריאליסטים החדשים או כ- NEW REALISTS  הכוונה היא שהוא שונה מהדור שלפני בגישתו, מהקבוצה שלאחר מות מאו שהייתה מאוייפנת בגישתה ההומניסטית , אינטלקטואלית ומושגית , הם נולדו בחברה פוליטית ואת הרשמים רואים בעבודות שלהם.

אולם אמנים צעירים כמו ז'או בו נולדו בסין הפוסט- פוליטית , בה למעשה השתלטה על התרבות והמציאות, תרבות הצרכנית המטריאליסטית שהעלימה את האידאולוגיה הקומניסטית . האמנים כמו בו ז'או מסתכלים על המציאות המיידית העכשווית באופן הישיר ביותר.

הנה טכסט של האמן עצמו באנגלית שמסביר את גישתו-
"In this chaotic world, people are becoming sly, untruthful, preposterous, full of malicious symbols that are morphing and becoming conceptualized in the course of society's progress. They grow without order, and flourish. Yet this is also what makes this age and this type of environment most moving and surprising. It is full of energy and possibility, and forms these contemporary scenes that are so attractive, real and vivid."

 
אם אנסה לתרגם לא מילולית אלא את רוח הדברים , בתקופה הזו הכאוטית אנשים הפכו לחסרי יושרה ונאמנות הם שנונים וקופצניים חסרי מנוחה וחיים במצבי אבסורד קיצוניים חיים ללא סדר ומשמעת , למרות זאת התקופה הזו הופכת את האנשים גם למפתיעים,מלאי אנרגיה מלאי תזוזתיות וחיות . אגב לא הייתי מגזים הרבה אם חלק מהדברים הם נכונים לגבי ישראל היום שהיא בעצפ פוסט-ציונית אבל אי-אפשר ליחס זאת להעדפה אידאולוגית אלא לאכזבה, נו טוב לא בישראל עסקינן.

בציורים התיאור הזה יבוא לידי ביטוי , יש בציורים הקצנה אילוסטרטיבית( השימוש בדמויות כמו בסרטים מצויירים) שמנסה לומר משהו על המצב ההזוי והסהרורי על החיים בעיר מצד אחד הגדולה בסין של 30 מיליון איש, אפלה , מלוכלכת, אבל מלאה פעילות כל הזמן , בה יש פעילות של מפעלים מזוהמים וקאפטליזם צרכני אפל שכל הזמן מיצר מצבים , והפעילות אינה נפסקת לעולם, הבאזז הזה האבסורדי בא לידי ביטוי בציורים עם הרבה הומור אולי הומור עצוב ואבסורדי.

I love Mickey

בציורים יש הרבה דמויות מסרטים מצויירים, כלי הביטוי של קריקטורה הוא חלק מהנסיון החדש לתאר את המציאות החדשה.

The Sweet Embrace

 במידה מסויימת הציורים הם פלאקטים, היינו יש בהם שטיחות שנובעת מעצם הבחירה בסוג השימוש בדמויות "מצויירות" שמנסות ליצר אולי אוירה שמנסה ליצג מציאות .

My Massive Wedding Party, 2008

Windy Day, 2008