Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for אוקטובר, 2011

Read Full Post »


האם יהיה זה בגדר שפיות לדבר על מלחמה בעת הזו, נראה כי הדבר הזוי, אבל כמובן דווקא כשהדברים מתחילים להסתדר, המתמחים חוזרים לעבודה ולדיון ענייני עם האוצר, והשבוי האולטימטיבי גלעד שליט חוזר לחיק הוריו הממתינים בקהילה או במצפה הילה לשובו מזה כחמש שנים, דווקא עכשיו הזנוחים רוקחים מלחמה שמסתתרת עדיין מעין בלתי צופיה.

אם איני טועה המלחמה הזו דרושה לכולם, לכל מי שרואה עצמו חלק מהקהילה, בכלל מלחמות אינן ככול הנראה דבר פגום כל-כך, ידוע כי לאחר מלחמת ששת הימים ואפילו מלחמת יום כיפור החברה שלנו הפכה לחזירית יותר, ונהנתנית יותר, דווקא כשכלו כביכול כל הקיצים עבור אלה שאיבדו את יקיריהם, הרוב לחם בעיקר את מלחמת הקיום או התיקווה שתהייה משמעות לחיים כאן, בסופו של דבר מסכימים הרוב שתכלית הקיום כאן היא שיגשוג מלא ונהנתני ולא צדק חברתי שגם הוא מסתמן כחלק מהנהתנות היחסית.

עברו כמה שנים והנה עכשיו למען המלחמה העומדת לפרוץ, חשוב שנדע מראש שחיינו לא לשוא היו;, ניתן לומר שהבעיה שלנו הייתה בין היתר כי לא היינו ערוכים לגיבורים שלנו- אין זה עניין מבוטל כפי שכמה אנרכיסטים עלולים לטעון, לא לכל אחד ראוי לתת נשק, טוהר הנשק אינו ביטוי נמהר ובורגני-שמאל-ציוני, אולי הוא הסימן המובהק שאנחנו חברה צודקת, לכן מוטב שננהיג ועדות קבלה למי שיהיו החיילים שלנו ורק להם יהיה מותר לחסל את האויב שבשער.

ראוי כמובן לבחון את העניין בקפידה מעמיקה, הרי ברור לנו וזאת בעקבות המאבק החברתי שלמעמד הבינוני שמורה הזכות להפגין ולעשות מהפכה, וזו פרוילגיה ששמורה רק לו במילא זה סוד קיומו של המעמד הבינוני האינטלקטואלי, אם מדובר במעמד הנמוך העני, הרי ברור שלמעמד העני והמרושש אין יכולת לומר ואו לתרום משהו במאבק החברתי כלשהו מלבד אנחות ונהי ובכי מיותר, מה בכל זאת תפקידו של המעמד הנמוך?

מעבר להיותו המשרת והסמן העלוב של נידחי החברה הטובה והערכית שלנו, הרי מישהו חייב להרויח שכר מינימום ושכר עלוב שחייו יהיו פשרה אם לקנות תרופה, לשלם שכר דירה או לקנות בשר בסופר אחרי שקיבל אישור לכך מהועדה לחרם על הקוטג' או חרם באשר הוא, מעמד זה צריך לקומם עצמו דרך המלחמה ודרך הצבא, הרי יהיה זה אך מיותר להושיב בן של המעמד הבינוני בצריח טנק, הוא ראוי לו יותר להנהיג את המהפכה החברתית הבאה וזו שלאחריה לכך נולד וזה יעודו המובהק.
למעמד הגבוה אין אנו יכולים להקצות תפקיד כלשהו, מישהו חייב להיות החזיר, ולא נורא להיות חזיר כשיש חשבון בנק מנופח לחזירים, החזירות היא בעיני המתבונן במילא, ומי בכלל מסוגל להתבונן בימים אלה על חזירים.

השאלה היחידה הרלוונטית אחרי שסיכמנו שתהיה ועדת קבלה בכניסה לצבא, לצרכי מיון-מעמדי כמובן היא מי ירכיב את אנשי הועדה, לחזירים שמורה היכולת הבלעדית להיות חזירים, נדמה איפה שרק המעמד הבינוני יתאים למשימה, לבדוק מי עני באמת ומשפחתו עשוקה דיה בכדי להגן על המולדת.
המצויינים מבין המגינים בחירוף נפש על המולדת מהמעמד הנמוך והמושפל מוצע בזאת כי לאחר תום השירות הצבאי, לאחר שמילאו חובתם לפי החוק ובמיוחד לפי חוקי הקבלה, יוקפצו לאלתר למעמד הבינוני, ואפילו מן הראוי לממן עבורם תואר ראשון באוניברסיטה מכובדת, על עצם השירות יתוגמלו המעומדים בנקודות, במוסד האקדמי שיקלוט אותם לפי חוק.

Read Full Post »

Hannah Sawtell –

You'll Never Walk Alone
2006/7
Video, colour
7 m

השילוב של כל מיני יצוגים חלקם שאובים מעולם של צרכנות גבוהה אולי מדימויים המוניים אוסף של חומרים שנראה כאילו בלתי אפשרי לחבר אותם ביחד, הניסיון הזה מיצג משהו עכשווי חי ומרענן.

אמנית בריטית ילידת 1971 חיה ועובדת בלונדון.

Read Full Post »

ראיתי בהתחלה במין הבזק מהיר דלת לבנה נפתחת לא במלואה, דלת לימוזינה מבריקה, החלל שנוצר איפשר לרגליי אישה זקנה לפרכס מעט באויר עד שהונחו על הקרקע בחוסר יציבות מובהק ומטריד.

ראיתי איך רגליה מנסות להיאחז בקרקע, זה היה נסיון לתפוס אחיזה ברורה ואז כאילו הסתבר לאישה שהרגליים מחוברים אל אישיותה הקורנת כי האפשרות שרגליה יתבססו במהירות וביציבות על הקרקע אינה משימה כה ברורה מאליה, היא לכן התנדנדה ונאחזה לסירוגין בקרקע ובאויר וידה אוחזת בידית המוכספת בחוזקה, כאילו חטא מיסר אותה ומדגיש שוב את מגבלת גודלה המצומצם למדי, אבל לבסוף היא התעשתה והניחה זוג לאה של רגליים רכוסות בנעליים כבדות על הקרקע, יכולתי לראות אפילו מין אנחה בזוית פניה המפונדרות בכבדות בשעה שרגליה סוף סוף נשקו לקרקע.

היה זה לפנות ערב עת האור הצטמצם לכדי שביב אור כחלחל ואפרורי משהו אולי מין רמז לא ברור היה נוכח בחלל ובתחושה הערטלאית, ברקע שוב העוזר הנוצרי אחז בידה ווידא שהיא הולכת יציבה על הקרקע, היא נשאה עימה עיגולי הילה עם צבעים עליזים שיועדו למלאכים מן הסתם שאמורים להופיע כל רגע, וכן כמה שקיות עם מה שנראה כמו צעצועי מלחמה מרתקים, אילו רק יכולתי לעזוב הכל להצטרף לחגיגת הקרבות הפחזניים הייתי עושה זאת מיד בלא-היסוס.

בכל אופן אך עברו כמה רגעים ונשמעה צעקה קשה או שמא צעקה פולחת תודעה חודרת עצמות ועמקי לב, הבית רגש פתע, השקט בבת-אחת פסק, המולה של קרב והכנות לקרב השתלטה על המסדרונות, נחרות זעם רקעו במדרגות, אנשים מיהרו כל אחד לתפקידו, המולה כזו מזמן לא הייתה חשבתי לרגע לעצמי, מנסה לשמור על שלות נפש ככול שרק ניתן.

הרגע המיוחל סרב להגיע, דווקא משהושלמו כל ההכנות לקרב, הניחו פתע הלוחמים את נשקם והתלחשו, איני בטוח מה היה שם, על מה הם התלחשו בכזו להיטות, עד ששמעתי צעקה של אותה זקנה לוחמנית, היא צעקה בקול רועם " נו-כבר! למה מחכים, נפתלי תזיז את עצמך, הקרב עכשיו מתחיל!"

רק לי לא היה תפקיד אקטיבי בקרב האבוד הזה, אני העד האחרון שנשאר לדווח עליו.

Read Full Post »

Roman Signer

אמן שוויצרי עוסק בפיסול, מיצב, צילום ותיעוד של מעשי אמנות או אקטים של תיעוד של פיצוצים, ופעילות רקטית מסוגים שונים כולל בחלל.

Read Full Post »

איציק ספורטא מהעוקץ כותב כך:

אני מחשיב עצמי כתומך כמעט אוטומטי במאבקים של עובדים, מצאתי עצמי לא פעם לא מבין למה אני חש לא בנוח עם המאבק הנוכחי; הרי אני בטוח שצריך לשפר את שכרם ואת תנאי העבודה של הרופאים המתמחים. מה שלדעתי גרם לכך היא הרטוריקה של דוברי המחאה הזאת, בעיקר האיום לא רק לעזוב את בתי החולים, שאת זה עוד יכולתי להבין, אלא האיום שיעזבו את הארץ כי במקומות אחרים אפשר להשתכר יותר. אני רגיל לשמוע את זה ממרצים לכלכלה או מנהל עסקים או לחילופין מבעלי הון למיניהם. האיום הזה, שוב אוטומטית, גורם אצלי לחוסר נחת אם לא למעלה מזה.

בכתבה: שתי שפות שונות כאן : http://www.haokets.org/2011/10/09/%D7%A9%D7%AA%D7%99-%D7%A9%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/

ואוסיף בעצמי, המתמחים לא חיים ממשכורת רעב, אמנם מגיע להם יותר וראוי להקל עליהם אולי גם לשפר דרמטית את הרפואה בארץ.

אבל נראה שהם לא הציבור שיכול לנמק את האמצעים הרדקלים שהוא נוקט, הם מבקשים את תמיכת הציבור ומאיימים על הציבור בנטישה כוללת, זה לא אמצעי לגטימי לשיפור נחוץ ככול שיהיה, יש ציבורי עובדים שחיים ממשכורת מינימום ומטה ואין להם פרויליגיה לנטוש את מקום עבודתם, גם עליהם המתמחים מאיימים בנטישה, האם זה לגטימי?

בסופו של דבר רופא בישראל לא נמצא בסוף שרשרת המזון וכך ראוי, אבל נראה שרופאים צעירים שכבר מראים ניצוצות של אטימות כאלו זה אות מבשר רעות של הציבור הזה של המתמחים, גם לא ברור המרד שלהם נגד המימסד הרפואי על חשבון המערכת כולל החולים האם מיעוט יחודי יכול ומותר לו לבעוט בדלי בצורה מפונקת הם חושבים שמישהו צריך להתיחס אליהם באופן חריג בגלל שהם רופאים (?), ישנה תחושה שהם קצת מגזימים ואפילו יותר מקצת.

Read Full Post »

רגע, חשבתי שאני כבר נוסע מפה, לאן לא הייתי יכול לשער- לו רק יכולתי לברוח, הייתה הרגשה שאני חייב לצאת מכאן, עכשיו, לא להמתין, שום דבר טוב הרי לא עומד להתרחש כאן, אבל משהו עצר אותי.

אני חושב שהיא הייתה יוצאת דופן במובן הביזארי, התגלמות המוזרות, ציינתי לעצמי שפניה מכוסים איפור כבד, כמעט הייתי יכול לדמיין את עובי השיכבה שכיסתה את פניה, כמו שהכיסוי נמרח בשפכטל של סיידים שמנסים להציע מבט חדש לקיר שכבר נחרץ ונקדח בעשרות חורים מדממים.

הפנים שלה היו מסכה כמעט מושלמת, לעיתים כשהייתה רגועה יכולתי לראות שהיא חרדה מהרגע שהשלווה תופר ואז היא פצחה בצווחות שרק הבליטו את הדרמה מבעד לשכבת האיפור המושלמת שכיסתה בורות אפלים.

לעומתה נזכרתי באימי שבשנותיה האחרונות לא רק שלא איפרה עצמה כמעט לחלוטין, אפילו הייתה לה ארשת נעימה של השלמה, היא הייתה יפה אפילו בזקנתה, ציינתי לעצמי במין סיפוק מוזר.

אבל עוד רגע הכל מתמוטט ואני מתמוגג לי בזכרונות נעימים, היא צווחה בקול רועם אחזה בפניו של הנער הסרבן והעיפה לו סטירה מצלצלת, הוא הביט בה מתריס, אמנם מוגבל היה הנער, מה כבר הוא יכול לעשות, הרי הם ניחנו בכל התמימות שהסגירה את מצבם כל הילדים האלה האילמים, היא כמו גנרל חשבתי לעצמי, מין גנרל אלים שצועד קוממיות מול צבאו האילם, היא חרשה בצעקות עוד נתיב הזוי של צבא מובס שלא יודע מה ילד יום, היא ידעה שכוחה הוא יחסי, היא פחדה מאיבוד השליטה המצופה והצפוי, מהתפרצות פתאומית של שגעון בלתי-נשלט, אם הייתה יכולה ודאי הייתה מאפרת את כל הילדים בעצמה שיהיו פחות בלתי-צפויים, ופחות חלקים, ופחות תמימים, היא שנאה במיוחד את התמימות שלהם, כאשר הבינה שהתמימות שלהם היא מתנה שהיא מעולם לא קיבלה חמתה בערה בה יותר ויותר.

לעיתים לא יכולתי לסבול את צעקותיה ובחרתי לצאת החוצה לנפוש מהרישעות הצווחנית הזו, בצד הצווחות היא הציבה בכל מקום דגל, על הרשע כיסתה לא רק שכבה הגונה של איפור, דגלים נפרשו בכל המסדרון, אחד על גבי השני, עוד ועוד דגלים, מגיני דויד בכל צורה בבד ובניילון בריבוע ובעיגול, תכלת לבן, הכחול והמגן, בכל מקום מעל כל דלת ומעל כל חלון, המון פריטים שנקנו בפרוטות הוכנסו בדוחק מחניק ומעיק, כל מיני מינאטורות מפלסטיק, הרבה חיות חביבות מיוצרות כנראה באיזה בית כלא סיני או מאלזי שיבואן זריז הגניב למולדת, הפטריוטיות הזו נקנתה בעמל רב, הגב שלה היה כבר די שחוח, למען תרגיש יציבה היא נעזרה בהליכון, או במקל הליכה כזה עם בסיס מרובע רגליים, היא הייתה מקרטעת וצווחת על כולם בלי הבדל שוויון מפתיע ודמוקרטי, כולם לא הבינו אותה, היא הייתה השריד כמעט האחרון לצבא פולניה שזה מכבר התמוטט בקול ענות חלושה, כזכור.

היא אולי מחכה שמישהו יציל את הממלכה שלה, אולי דווקא הערבי הנוצרי הנאמן שעוזר לה יהיה החייל הפולני האחרון, כמעט נחרדתי מעצם המחשבה שהצבא הזה עתיד לשרוד עוד תקופה ארוכה משהיה נדמה לי ברגעי התעלות חשובים לי לפחות שנדמה שכבו לעד פתאום.

כמה חרדה יש במקום הזה, אינך יכול שלא להעריך לפעמים את הצבא הזה אולי היו צבאות אחרים בנמצא, אבל החרדה הזו איבדה הכל ושמרה על הכל במקומו, אולי כי לא הייתה ברירה, גם העוזר הנוצרי שמר מכל משמר כמו שומרוני טוב על הצבא הפולני האחרון.

Read Full Post »

Read Full Post »

תנועת כהנא הוקמה ע"י הרב מאיר כהנא ומטרתה היא שלילת זכויות הערבים בישראל, גירושם והפיכת מדינת ישראל למדינת הלכה.

הציונות הקלאסית זו שנהגתה בחו"ל הייתה תנועה חילונית, הרצל דגל בהפרדת הרשויות, והפרדת הדת מהמדינה למרות שאמורה הייתה להיות מדינה יהודית, הוא אולי הבין מה שבן גוריון סירב להבין; כי מדינה מודרנית והלכה יהודית לא יכולים לדור בכפיפה אחת.

בן גוריון לא רק חיבר דת למדינה, הוא נתן בידי ההלכה היהודית או בידי הרבנות את החופש לקבוע מי הוא יהודי לפי ורסיה אחת (אורתודוקסית) או ההחלטה נתונה רק בידי האורתודוקסים אין לזרמים מתונים יותר ביהדות אין כל השפעה אליבא לבן גוריון, מאז נוצרה בעצם מדינת הלכה בישראל בכמה תחומים לפחות, אין למדינת ההלכה הזו שלטון מוחלט על כל תחומי חיינו בנתיים, אבל בכמה תחומים כמו: מוות, נישואין וגירושים ועצם ההחלטה אם פלוני או אלמוני הוא יהודי, יש לכת האורתודוקסית מידת השפעה מוחלטת.

בנוסף בן גוריון איפשר או קבע מכסה של כמה מאות של חרדים (שבנתיים הפכו לאלפים עשרות אלפים) שמשוחררים מצה"ל ובכך למעשה הביא את המציאות שאנו מכירים היום בקרב החרדים לידי ביטוי שהוא אגב אנטי הלכתי לכשלעצמו, ביהדות אפילו האורתודוקסית המלאכה באה לפני התורה לפי מסכת אבות "ב,ב רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר, יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עוון; וכל תורה שאין עימה מלאכה, סופה בטילה וגוררת עוון" וכו.<

היינו בן גוריון יצר מציאות אשר אפילו אליבא להלכה היא רדקלית ושלילית ובעלת יכולת ליצור מציאות מעוותת שבה אנו חיים ברגעים אלה ממש; יהודי חרדי בכל העולם נדרש לפרנס את עצמו ואת משפחתו מעולם לא היה בעם היהודי שום מקבילה לסגנון ה"ציוני" שיצר בן גוריון שבו חרדי בטל ממלאכה – זו ורסיה יחודית שרק בישראל הציונית נוצרה.

נחזור רגע לכהנא, בשנת 1985 שונה חוק הבחירות לאחר בחירתו של כהנא, הימין הליכוד בעיקר חשש כי כהנא שהיה אז פופלרי מאד בקרב חוגים המקורבים לימין יתחזק וזה יבוא על חשבון הימין הלגטימי, חוק הבחירות שונה ובשנת 1988 נפסלה רשימת כהנא בבחירות שהתקיימו אז ע"י ועדת הבחירות בגין העובדה שבמצעה של תנועת כהנא נכלל האיסור על נישואין בין יהודים לערבים החוק שהוציא את כהנא ממסגרת לגיטימית קבע שלא תוכלנה לרוץ לכנסת רשימות עם מצע גזעני, חוק ראוי אפילו אם נסיבות קיומו הן בשל חשש של הימין מתחרות אלקטורלית.

אבל הציונות בשיטה הנקוטה מיום הקמת המדינה היא לכשלעצמה כהניסטית, לאחרונה חוקק חוק ועדות קבלה, חוק שלמעשה כל מטרתו למנוע כניסת ערבים לישובים יהודים, הפרקטיקה הציונית מכילה אפשרות זו מיומה הראשון מהסלקציה הראשונה בכניסה לישוב ציוני שהוקם כאן, הקיבוץ והמושב שני הצורות הכי ציוניות מאז ומעולם לא קיבלו ערבים, הייתה בהם מאז ומעולם פרקטיקה של ההדרה, של סלקציה בטוענה כוזבת וחסרת תום לב של "סגנון חיים" או אידיאולוגיה שיתופית שכביכול מונעת קבלה של ערבים,מיזרחים (בעבר) לסביות, הומואים, אימהות חד-הוריות ונכים, אם-כי כנראה שזו רשימה חלקית בלבד.
פרוש ועדת קבלה אם נרחיב אותו לא שונה מהותית ממצעה של תנועת כהנא בשנת 1988 כאשר ביקשה לחוקק על פי מצעה חוקי גזע אשר ימנעו נישואי תערובת, חוק ועדות קבלה אף רדקלי יותר ואליבא לחוק אפילו מגורים משותפים של יהודים וערבים אינם בגדר האפשרי.

אציין כי לדוגמא ולדאבון הלב אפילו המחאה החברתית נמנעה ממלחמה חזיתית מול חוק ועדות הקבלה הגזעני, אשר בעצם גם מביא לאי-צדק חלוקתי של משאבי המדינה, מי שטוען כי יש לקדם צדק חברתי לא יכול לדור בכפיפה אחת עם חוק ועדות הקבלה, איני רומז כלל למגוריה של המובילה במנהיגי המחאה בישוב אשר מאז הוקם לא קיבל ערבי אחד למגורים בקרבו, אני מתכוון לכפר שמריהו בו כוהנת זכויות האדם בישראל הגב' שולה אלוני מתגוררת שנים ארוכות.

הציונות הקלאסית לא התעלמה מהעם הפלסטיני אפילו ז'בוטינסקי היה ער לקיום עם נוסף ולזכויות המגיעות לעם זה, השויון היה לחם חוקה של הציונות מראשיתה עד שבא בן גוריון והרס כל זכר לעקרונות האלה, אציין כי אפילו מנחם בגין היה שמאלה מבן גוריון והתנגד נחרצות לשלטון הצבאי שהנ"ל השית על ערביי ישראל במשך שמונה עשר שנים, רק בשנת 1966 ביטל לוי אשכול את השלטון הצבאי כאשר החליף את בן גוריון ושלטונו הגזעני.

הכהניזם חי בפרקטיקה הציונית המעוותת שלכשלעצמה הפכה את חיינו כאן לסיוט, החיים של ישראל האזרחיים הפכו לבני ערובה בידי הרבנות וההלכה, מעולם לא החמירו כל כך גם בענייני גיור כמו לאחרונה בשנים האחרונות, הרדקליות הדתית ובצידה גזענות כהניסטית הם חלק ממציאות חיינו, אנחנו מתעלמים מעקרונות כהניסטים שקיימים דווקא בחוגים "נאורים" כמו הקיבוץ למשל ומתפנים לגנות את הכהניזם רק כאשר הוא מופיע בדמות מתנחל עם הלבוש היהודי כפי שאנחנו מכירים מהסטיגמות ומהאב טיפוס האנטישמי רק אז אנחנו מסוגלים לגנות בכל פה את התופעות הללו, וכמובן עם מעשים מחפירים כגון "תג מחיר" ושריפת מסגדים למשל בחלק מהקיבוצים מסגדים הפכו למועדונים, חלק רב של הקיבוצים הוקמו בהחלטה שיוויונית לחלוטין דווקא על חורבות כפרים ערבים אמנם זה טיעון לניגוח השלילה של הכיבוש שהימין עושה בו שימוש, אבל האם טרחנו לשאול אי-פעם אנחנו אנשי השמאל את עצמנו מדוע דווקא על חורבות כפרים ערבים טרחו להקים קיבוצים נאורים שדוגלים כמובן באחוות עמים ובשויון רדקלי, ההיסטוריה הציונית כולה רצופה בשריפת מסגדים, מיום בו השתלט עליה איש ששמו בן גוריון, משום מה חלק מאיתנו חי לפי הרושם המוטעה שמדובר במדינה דמוקרטית והומניסטית מאז ומעולם אולי בזכות מלחמת העצמאות ניתן ההכשר לכך, אני בספק אם יש הצדקה מוסרית שתוכל לחפות על המעשים הללו לדאבוני, אבל חשבון נפש אמיתי חייב להכיל את העוול הזה ולא להתעלם ממנו.

כהנא חי ופועם בקרבנו, מדינת ההלכה היא המציאות שבה אנחנו חיים בתחומים שבהם החליט בן גוריון לסגת מהציונות, הציונות הבנגוריוניסטית היא סטיה מהותית- הומניסטית מהציונות הקלאסית זו שקמה באירופה, מודעת לגזענות לפחות בחלקה, כאן נוצרה מציאות גזענית שאיש מהוגי הציונות לא שיער או חשב שתהיה בשנת 2011 – ב-2011 כל מי שרוצה להנשא מחוץ לחוקי ההלכה חייב לצאת החוצה מתחומי המדינה, מי שנולד לאם לא יהודיה ושרת בצבא ללא דופי לא יוכל להינשא כאן ולהיקבר איתנו כאן, עליו להינשא בחו"ל אפילו אם בחר לחיות כאן.

אנחנו כולנו יודעים זאת ובוחרים להתעלם מכך, אנחנו יודעים כי בקיבוצים לערבים אין מקום מאז ומעולם, ולא נמצא ולו איש רוח מרכזי אחד שרואה בכך פגם, מה שנמצא זה שיש אנשי רוח שבצדק יוצאים נגד גזענות ערטילאית אבל מתעלמים מזרמים מרכזיים ציוניים שנוקטים בדרך גזענית וכהניסטית, למשל כאשר בשנת 1988 ניסתה תנועת כהנא לרוץ לכנסת כשבמצעה יש הצעה לחוקק חוק שיאסור נישואין בין יהודים לערבים וזכתה לגינוי כללי שהביא לפסילתה, אין ספק שחוק ועדות הקבלה הוא חוק כהניסטי ההתנגדות של אנשי רוח מרכזיים לחוקי וועדות הקבלה היא התנגדות רפה, מוחלשת וכמעט בלתי קיימת. המציאות הכהניסטית חיה כאן הרבה לפני ששמו של כהנא עלה בכלל על דל שפתיה של המדינה היהודית או מי מתושביה.

כהנא ואו הכהניזם הם חלק מתבנית נוף המולדת שציווה לנו בן גוריון.

Read Full Post »

פטר מרטין גרגור

הידוע יותר בשמו העברי תומרקין היה אהוב עלי בחלק מעבודותיו, חלק אחר לא אהוב עלי במיוחד, האלימות וגם השיטחיות של חלק מהעבודות לא סחף אותי, לרגל תערוכה חדשה בהארץ כתבו עליו שני מאמרים אחד ע"י גליה יהב והשני ע"י אלי ערמון אזולאי, הראשון מכיל בעיקר תמצות של משטמה עזה כלפיו וביקורת כולל פוליטית עליו ועל פעילותו וגם השני לא מחמיא לו אבל יותר מעריכו על ההשכלה ועל התרומה שלו כקול יחודי.

אני אוהב את העבודות שמשלבות בדים עם מתכת, משהו שמזכיר את נוהג הקשירה של בדואים על עצים של קטעי בדים ואת אהבתו העזה לנופי הארץ וכמובן את האיורים המצויינים שלו, אני לא חושב בדיעבד אפילו שהיו לי רגעי תיעוב מסויימים בהקשר התומרקיני כי ניתן לבטלו ואת יכולתו לעורר פולמוסים במשך השנים.

הוא עצמו מעריך שתרומתו העיקרית לאמנות הישראלית היא עצם היותו תומרקין עצם הערך הזה שקיים בלי ספק בפרקי האמנות חלקם אפילו מהיותר וולגריים, אבל גם בהינתן וביקורת צריכה להישמע בהקשרו אין ספק שהוא הסב לי הנאה בעבר בקשירת הבדים והמתכת הכבדה עם הפטינה המחומצנת.

יש משהו בדמויות ההופכות לגורטסקה לנגד עינינו שיכול להביך גם הגילוי בזמנו על דן בן אמוץ הפדופיל הביך ויכול להיות שלכל רזולוציה מסויימת יש פוטניציאל הבכה בלתי נידלה, משהו בהתנהלות הפוליטית שלו הדיף ריח צביעות מחד סגידה לכוח ולאנשי צבא ומאידך המסרים בעיקר הורבלים האנטי-מלחמתיים, כל אלה יכולים להציבו לצד רבים וטובים נוספים ובכלל כחלק מהתופעה שיכולה להיות תחת הכותרת "שמאל ציונות" והרי הכיבוש וההתנחלויות והמיטרליזם העברי כולו נולד בערוגות השמאל ציונות, ולא צריך לנהל התחשבנות דווקא עם תומרקין בעניין הזה, הייתי יכול להציב לצידו כמה צבועים שמתעלמים בכוונה בכמה הזדמנויות בהקשרים בסיסיים למדי הנוגעים למשחק הכפול של השמאל ציונות, הוא לא המציא שום דבר חדש בתחום.

Read Full Post »

« Newer Posts - Older Posts »