הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

ישראל היא במקום הראשון בעולם בהעסקת עובדי קבלן, מדובר בכ-400 אלף עובדים בענפים רבים ולא רק בנקיון ושמירה, גם בענפים "יוקרתיים" יותר.

התופעה למעשה החלה כבר בשנות השישים של המאה הקודמת, היא הלכה וצברה עוצמה תנופה וכמות העובדים הלכה והתעצמה עם השנים.
בעשרות השנים האחרונות הייתה מגמה לצמצם את המגזר הציבורי, כמובן שהמטרה הייתה יעול וצימצום המערכת, צימצום מספר העובדים שנועד להקטין את המגזר הציבורי סומן כמטרה בפני עצמה, את מספר העובדים אולי הצליחו לצמצם, ליעל את המערכת בספק אם הצליחו, למעשה הכסף או ההפרש בין תעסוקה ישירה הוגנת להעסקת עובדי קבלן שולשלה לכיסו של הקבלן או סרסור העבודה, בראשית הדרך הקבלנים היו אנשים מקורבים למפא"י, ואפילו להסתדרות.

שיטת היצוג של ההסתדרות גם היא נעשית לא ישירות למעט ועדי עובדים גדולים וחזקים, אלא באמצעות נציגים פוליטים ששולטים בהסתדרות.

ועדים חזקים במשך השנים היו אלה שנתנו יד להגדלת עובדי הקבלן, וליצירת עובדים סוג א' וסוג ב', סוג ג' הם עובדי הקבלן, הם היו נוכחים במקומות העבודה המוסדרים מאז ומעולם, בבנקים, במשרדי הממשלה, בחברת חשמל, במקורות בעיריות ובמועצות האיזוריות בכל המפעלים הגדולים ובכלל יש עובדי קבלן וכו.
כלומר עובדי הקבלן אינם תופעה חדשה הם היו כאן עשרות שנים, ולאיש לא הפריע מעמדם הנחות, במפלגת העבודה היו בעלי כוח אדם או קבלנים כחלק מהנוף חברים יקרים במפלגה, וכמובן גם במפלגות נוספות כמו הליכוד, הכל היה גלוי, הכל היה בריש גלי, ממש כמו חוק וועדות הקבלה הגזעני, כל מי ששייך למיינסטרים הציוני, ראה בעובדי הקבלן הכרח בל יגונה, כפי שאותם אנשים רואים בחוקי הקבלה עניין הכרחי, אפילו שהוא בעל השלכות מסוכנות וגזעניות. גם עובדי הקבלן מן הסתם הם הכרח בעיני אותם אנשים.

עכשיו המאבק של ההסתדרות אינו נגד התופעה, המאבק הוא בעד צימצום התופעה( זה גרוע יותר מאשר אי-עשייה בכלל כי עצם המילה צימצום אינה שוללת את התופעה), כאשר נשאלים הנציגים של ההסתדרות מדוע בכלל יש צורך בעובדי קבלן?

הם מוצאים לכך צידוקים כמו למשל עבודה זמנית, עבודה עונתית, הם אינם מוכנים לקבל העסקה ישירה של כל סוגי העובדים, אפילו למשל בעבודה עונתית או לצורך מוגבל וזמני, אין הסבר למה העבודה הזו עוברת לידי קבלן, למה אינה יכולה להיות העסקה ישירה עונתית, למה בכלל הקבלן נדרש לחיות על זיעת העובדים, למה נכנס הקבלן או סרסור העבודה לתמונה מלכתחילה.
ההסתדרות בעצם מצדיקה את התופעה, בעצם הכוונה שלה להסתפק בצימצום, וב"הבנה" ולו החלקית שהיא מגלה לעצם קיום התופעה, קיום התופעה מגונה בכל היבט, בכל מצב, עובדי קבלן הם צורת עושק מנוולת ורעה חולה, הדרך היחידה להאבק בתופעת עובדי הקבלן היא למצוא פתרון לתופעה ע"י חיסולה המלא והפיכת כל עובדי הקבלן למועסקים ישירות.

חלק מתמונת העושק נובע גם מכך שקבלן אינו מעסיק ישיר, כלומר בהינתן אי-תשלום או פציעה של העובד הקבלן הוא הכתובת ולא המעסיק עצמו או הרשות או המפעל שלמענו נעשתה העבודה, זה לא רק התנאים עצמם, אלא גם המצב שבו הכתובת של עובד שמועסק בבנק למשל אינו הבנק עצמו אלא קבלן כוח האדם או הסרסור.

גם כאשר יש צורך בעבודה זמנית או עונתית המעביד צריך להעסיק ישירות את עובדיו ולא לברוח מאחריות ע"י הכנסת קבלן לצורך ביטול העסקת עובדי קבלן או עובדים סוג ב' יש לחוקק חוק מפורש חד-משמעי שיבטל ויסדיר את העניין עד תומו.