הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

מתוך כתבה של שלמה נקדימון בהארץ קטע:

…לא יתכן שבתוך מדינת ישראל יתקיים ארגון הדוגל בעלילת דם על העם היהודי. זו המדינה שכל אחד מאיתנו אחראי עליה, על חוקיה, על מנהגיה, על הפרלמנט שלה, על הדמוקרטיה שלה, אותה אתם מסלפים. הם דוגלים בעלילת דם יהודית עולמית. היכולים חוקי ישראל להרשות דבר כזה? היכולים חוקי ישראל להרשות הופעת עיתוניהם? ישיבתם בכנסת? אומרים לי כי פירוש הדבר הקמת מחנות הסגר. אם יהיה צורך לעשות מחנות הסגר – נעשה. אם יהיה צורך לירות – נירה. היה כבר צורך לא פעם לירות באנשים הקרובים לנו יותר".

על המשפטים האחרונים חזר בלשון נוקבת. "אם יהיה צורך במחנות הסגר, אני אציע להקים אותם, ואם יהיה צורך לירות – לא אפחד לעשות זאת. כבר עמדנו במצב כזה וירינו, אף על פי שהעניין היה הרבה פחות חמור. אמרנו לאצ"ל שעליו להתפרק ואם לא יעשה זאת תוך 24 שעות – נירה". הוא התכוון כמובן לפרשת אלטלנה (יוני 48'). כעת, הסביר, לא יהיה צורך בירי, אולם אין גם צורך שמדינת ישראל תרשה לקיים באופן חוקי מפלגה המזדהה עם עלילת דם עליה. "האם", שאל, "המדינה הרוסית היתה סובלת שיעלילו עלילת דם על בניה?"

הוא רמז לכך שהסכנה אינה רק ממק"י: "ישנם אחרים המתארגנים למעשי חבלה ולמלחמת אזרחים. להם יש משקים וברשותם נשק. נמסר לי כי בחיל אוויר הורידו עכשיו מכונות ירייה מאווירון". זה היה שיגור טיל לעבר מפ"ם. ראש שירותי הביטחון איסר הראל שטח לפני בן גוריון מידע על פעילות חתרנית של מפ"ם במשרד החוץ ובשירותי הביטחון וגילויים של מצבורי נשק בקיבוצי מפ"ם לקראת אפשרות של פלישה סובייטית לישראל.

סוף ציטוט מהכתבה והקישור: http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1563189

נדמה לי כי טקסט כזה יכול לפאר לא רק את הליכודניק המצוי אלא הרבה יותר דרומה מהליכוד, ניתן לראות טקסטים כאלה לאחרונה נאמרים ע"י הימין הקיצוני וע"י אנשי כהנא.

אלמלא היו אלה דברי דוד בן גוריון הייתי מניח כי הם נתקלו בהתנגדות עזה של אנשי רוח ופרופסורים, איני בטוח שזה המקרה אציין כי לפני כחודש כתב רכלבסקי מאמר ובו הביא את בנגוריון כדוגמה לאישיות שהנחילה לנו את הדמוקרטיה; אולי זו הייתה דמוקרטיה עם מחנות הסגר וירי קדוש שאליה התכוון רכלבסקי?

כמובן בטוחני שיהיו ויש לא מעט אנשי "שמאל" ציוניים שיראו בדבריו אלה ציווי להיום ממש, ורוח התקופה הרי לא נותנת לנו מנוח ומרגוע, ואולי מרמזת שזה מה שיאה לשמאלנים המסוכנים לא רק מידי הימין המוצהר, צריך לעיתים לשפשף את העיניים, ולא להאמין להיסטוגרפיה הציונית הרשמית שמדברת על דמוקרטיה, איפה בונים דמוקרטיה אליבא לאיש הזה?

במחנות הסגר וע"י ירי מכוון או נאמר בלי כחל ושרק הסתה לרצח יריב פוליטי בלי מידצ הסתייגות נדרשת, אולי זה ישמע ואו יקרא קיצוני או הזוי אפילו בעיני אנשים ציוניים לעילא, אולם אם נשים בדיוק אותו טקסט בפיו של איש ימין רדקלי מוצהר, איני מטיל ספק כי הוא יחקר במשטרה ועלול לתת את הדין על הסתה, ובצדק, הסתה כזו היא עניין שאינו שכיח אפילו היום והיא נאמרת רק בחדרי חדרים של הימין הרדקלי, אנחנו צריכים להבין שזו הייתה הרוח האמתית של מפא"י אז, ולא סיפורים ורודים ואוטופיים של חתירה לשויון, ולאזרחות לכל הגוונים הדתות והשקפות העולם בלה בלה, עד כמה שידוע לי מק"י לא נקטה מעולם בקו אלים כלפי המדינה, אבל בדומה למפ"ם התנגדו שתי תנועות אלו לבן גוריון ולדרכו (כפי שנהוג לעשות בדמוקרטיה רחמנא ליצלן), זה היה פשע אז, וכנראה שגם היום, ובכל זאת היום אני לפחות מרגיש עדיין והדגש הוא על המילה עדיין בן חורין- טוב לי שראש הממשלה אינו איש כמו דויד בן גוריון מזל נפל בחלקי ובחלקם של חברי וחברותי המועטים עד כדי מיעוט שולי זניח.

מה שאיני יכול לקבל ולהבין מדוע בהיסטוריה הציונית ולמה אפילו היום אנשי רוח עדיין מיחסים לאותו איש נורא חתירה לדמוקרטיה, מתי יחול השינוי בהבנה של האיש ודרכו, ומתי נתחיל להפוך את הכיווון באמת לצד הסובלני והפתוח, האם נוכל לקיים כאן פעם חברה פתוחה וסובלנית?

אם זה האב הרוחני של ה"שפויים" אני בספק אם תהיה לנו בעתיד הנראה לעין מדינה פתוחה וסובלנית, אולי ההפך הגמור וטעות ליחס זאת למשהו שהוא בניגוד לעבר, העבר היה דכאני, היום החתירה לחזור לימיה העליזים של מפא"י צריכה לעורר חלחלה ולא תיקווה.

איני יודע אם זה יהיה המצב בחלוף השנים לפי הכיוון העכשווי המנשב במדינת היהודים.