הלוחם?
האם אפשר לכנותו לוחם, מאז שהזקנה נטשה אותנו, אין ולא נותרו לוחמים בצבא המהולל.
פעם פרש כנפיים לשדרות ויזניץ בעודו הולך נפל עליו איש עבדקן, נשוא פנים ודרש ממנו להדליק אש, בעודו חוכך מה לעשות, עשה כמצווה והדליק לאיש סיגריה שעל כן נענה בדרישת חוטם מובהקת והלך לדרכו.
הלוחם המודרני ראה עצמו לרגע האיש היחידי בשדה, עליו לשאת את נס הנאורות לבד, אבל משהו בהתנהלות היה נרגן מידי וחסר תוחלת, אמנם זה דרוש?
לפעמים החוטא הראשון בצבא בחבורה זה אותו אחד שלובש צורה בין השונים ממנו נטולי הצורה ומדביק להם את צרתו וצורתו, ואז עזב הכל ונסוג, אם זה חשוב זה לא חשוב כל כך, שום דבר לא היה דחוף, והכל היה מסודר וענייני, בהפרדה הזו לא הייתה למעשה אותה גזענות המוכרת של חוק ועדות הקבלה שדווקא עבר והתקבל בין המקובלים בשקט מפליא ורועם.
כתיבת תגובה