ינואר | 2012 | הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי

Archive for ינואר, 2012

101 רשעים

Posted in Blogroll, אקטואליה on ינואר 23, 2012| Leave a Comment »

רשימה מעניינת, מין גילוי גלוי וידוע, הגילוי נאמר בשפה פשוטה מגלה לנו שכת צבאית בראשות בן גוריון השתלטה על הציונות, הם הקימו צבא בתוך צבא, הקימו פלוגות רצחניות, הם הפכו את הארץ הזו ואת אהבת הארץ לשבילי דם , ועוד ידם ע"י הממשיכים, ממשיכה במעשי הרשע והם מהללים את האנרגיות של הטירוף של האיש שהביא את החורבן בדמותו.

עוד דבר שעולה מהכתבה הזו, שכל מעשי המלחמה המיטרליזם ומעשי האלימות נולדו בתוך הקיבוץ, או ההתישבות האובדת, שם בין הרגשת הכוח המשכרת והטימטום של יצירת יהודי חדש, נולדה המשיחיות החילונית שחברה מאוחר יותר למרכז הרב ולמשיחיות הדתית אולי האורגיה המשיחית תגיע בדמות בית מקדש ואז יקום לתחיה עוד איזה איש ננסי שעומד על הראש ובולע בבוקר איזו דייסה לפני שהוא מתחיל לצעוק ולצווח, ולבחורים עם הכיפה הסרוגה שהם בעצם היצירה שנולדה בערוגות הקיבוץ צריך להיות עיוור בכדי להתעלם מהתמונה הזו ואיש לא הכריח את הציוני החילוני להתאהב ברצח ובנקמה תג מחיר נולד וקיבל גושפנקא ע"י מעשים שבדיעבד קיבלו אישור אפילו אם בחצי קריצה ע"י מפא"י, לא היה שם מי שיוכל לעצור את הסחף, רק שרת כתב ביומנו איזו הערה או בכה בכי תמרורים אבוד שלא השאיר חותם על ההיסטוריה, האם זה הסוף של הציונות החילונית, אולי, כרגע נראה שהם הצליחו, הצליחו להביא את אסון ההתנחלות עלינו, והכל התחיל שם, בארץ ישראל השלמה, בשנאה לאחר, בשנאה לעם היהודי הגלותי שנולדה בתוך הציונות ואיכשהו בראה במין מעשה חתרני מעוות איזו כת של רשעות ארצישראלית שחסרה את היכולת של יהודים בכל הדורות לגלות אהבה ואמפתיה לחלש.

עכשיו צריך להתרחש נס בכדי שנתנער מזה, שנחזור למטרה האמתית, להיות עם חופשי, לא להיות רדופים בהבלי משיח, כבולים לפחדים, הסיכוי קלוש, הקירבה בין כהנא לבן גוריון היא הבעיה העיקרית שלנו, אבל הס מלומר זאת, זה לא עולה על דל שפתי השמאל הציונים, הם חיים בנועם בתוך בתים עם רעפים אדומים, או מוסתרים ע"י חורשות אקליפטוס. הם עכשיו מתאהבים באנשים שהופכים לדוקטורים מלומדים עם ג'ל במין פטנט מופלא, הכל כתוב בכתבה הזו, ויש להבין מה נוצר כאן ואז להפוך הכל ולומר אמת, גם חוק וועדות הקבלה והגזענות הוא הצד האחר של אותה בעיה, אבל זה בקטנה, במאמר מוסגר, אבל מי מסוגל לקרוא היום בלי להצטעצע בהבלים, אין יכולת לקרוא ולהבין כי שיקרו פה את הנוער משקרים מגיל צעיר, שטיפת המוח מתחילה בגיל רך במסקנה של החוקרת שמתפעלת עכשיו והיום מאדם שרצח במעשי נקם רנדומלית והוא הגיבור הארצישראלי שלה עליו גידלו פה דורות של לוחמים, של אנשים מעוותים, עכשיו זה כמעט אבוד ללכת נגד, והשנאה היא התוצרת המובנת שלה החינוך לשנאה שמגיל צעיר יונקים כאן מעטיני הציונות שהפכה למשיחית אי-אז.

בכל מיקרה ממולץ לקרוא איך פעם האליטה הייתה עושה תג מחיר וכל המשוררים והשמאל ציונים היו מהללים זאת, או שותקים שתיקה מוזרה, נוער הגבעות נולד אז, בצנחנים, ביחידה של אריק שרון, ובפיקוח של דיין ובן גוריון, היום אנחנו מוחזקים בני ערובה בידי האבות שאז היו בנים, הם למדו והפנימו.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/328/077.html?hp=1&cat=875

Read Full Post »

צבא פולניה; הולך ממני

Posted in Blogroll, ויזואל, ספורים קצרים וכל מיני on ינואר 23, 2012| Leave a Comment »

הוא החליט לצאת משם, מהמקום החם, שהיה מקלט לו, מקלט אולי צנוע מידי.

והנה הוא הולך בשדות, איפה שחרשו לנטוע יהודי חדש, ומת היהודי החדש ונולדה מפלצת, מפלצת אכזרית, לעצמה, והבטלה המטומטמת גזרה שכך זה יהיה, והמטומטם ששלט אז, נמוך קומה, רועם בקולו, הביא אנשים בדמותו או דומים לו, אנשים ששנאו גם את קפקא וגם את אינשטיין, היהודי החדש נולד מתוך הבל רחמים עצמיים ורגשי נחיתות, פדעיתו הרעה הפכה את שבילי הארץ למוכתמים, הכל נצבע בצבעי הרחמיים העצמיים של אותו איש מרושע.

הנה הכתף הרכה שלך הפגיעה, אני יודע, היא כתף משפחתית קלה, ואתה שם תדע שאין מילים שיצילו אותך, הם יחכו למעידה שלך ויכו, כמו עדת כלבים משחרים לטרף, עוד שנים רבות הם יעסקו בזה אבל תשמור את נפשך.

הטכסט הזה נמצא ליד איש אחד צעיר למדי שבא לפוש בינינו, המלחמה שלו הסתיימה, ברחוב הגפן, בעליה, המכונית נזעקה עליו, חורקת ובמכה אחת ניתקה ממנו את החיים ואת שלל האשליות , הדלתות עפו, דלת אחת התישבה בספסל ציבורי על מה שהיה פעם גן נחמה, או גן של נחמות שאבד לנצח, דלת אחרת נחתה על שביל אופניים דהוי שכבר שנים אופנים של ילדים לא חורשים בו כתמי זיעה רכים, מעט קוים נרשמו על הכביש, זכר למה שהיה כאן, או היה יכול להיות כאן.

Read Full Post »

צבא פולניה; פנצ'ר

Posted in ספורים קצרים וכל מיני on ינואר 20, 2012| Leave a Comment »

החורף הוא הזמן הנכון לחטוף פנצ'ר, אין עת מתאימה יותר מחורף מקפיא, הפנצ'ר הזה התחיל בירידה, או העליה, תלוי מאיפה מסתכלים.

ואז היה ברור כי את הפנצ'ר הזה הוא לא ישאיר לה להחליף לבדה, הוא לא ג'נטלמן, רק זה חסר.

אחרי שהחליף במהירות את הגלגל, היא שאלה אם תוכל להביאו למחוז חפצו, ואכן העליה התארכה עד למרכז, המלא במכוניות ואנשים נחפזים, בדרך דיברנו על האימהות, איפה היא החלה את המסע והיכן הוא הסתיים, רק ככה יכולנו לעמוד לבסוף בשורה ארוכה מאחורי מוניות, ולהחליף רשמים, הודאות הייתה פתאום ברורה, הרי האימהות הן מאותו הכפר, הנה ככה מגלים זאת, מחליפים גלגל, וקוראים לזה פנצ'ר.

Read Full Post »