קודם לכל, אין לדעת מה מחר נדע שסותר לחלוטין מה שאנחנו יודעים היום, הדבר הכי מוזר בכל החקירות שהמשטרה לא התחילה להדליף עד היום, חלק מההדלפות יתבררו כנראה בהמשך כשקר או כניסיון לשקר. או כהפרזה.
מימין יואב יצחק מעלה השערה או טענה כי אירע כאן נסיון סחיטה של ראש ממשלה, הוא מגדיר זאת כ"חשיפה" קצת עף על עצמו כי באמת מה כבר הוא חשף הרי זו טענה סבירה, אבל לטענתו, ביבי בעצת פרקליטו הקליט את נסיון הסחיטה. כאן:
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-386883-00.html
ואילו מהעין השביעית נרמז כי הרקע לשיחה זו בקשתו של נתניהו כי ימנעו מחשיפת פרטים אישיים על בנו יאיר. ונאמר גם כי מול שוקן נערכה פגישה כזו דומה בה נתבקש מול הארץ שנענה לבקשה להימנע מפרסום דבר על בנו של ראש הממשלה.
כמובן שאין אנו יודעים מה אירע, ועד כמה השחיתות עמוקה.
אולי המסקנה צריכה להיות שהעיתונות רקובה, כי עיתונאים גם אלה שמדווחים על ראש הממשלה מרוחה על ראשם שכבה עבה של תככים וברור כי ראש הממשלה עצמו שוב מספק תחמושת מהסוג המפוקפק והרקוב.
העיתונאים הבכירים בידיעות בנתיים שותקים.
הבעיה היא שעל ביבי כבר לא נופתע, אבל העיתונות?
האם הגיע הזמן של חשבון נפש?
איך הגיע עיתון מרכזי לרמת שפל כזו, האם כוחו של מוזס העביר אותו על דעתו, ומה עם העיתונים הבכירים, את מי הם מייצגים, את מוזס או את דעתם החופשית?
עיסקה מלוכלכת נרקמה בין ביבי לשונא הגדול שלו, או לפחות כך הייתה הכוונה..
http://www.the7eye.org.il/231401
כמעט בטוח שעוד נופתע שעוד יסתבר לנו כי המרחקים שכבר נחצו ארוכים ובעייתים יותר ממה ששיערנו.
מי שחושב שהעיתונות נמצאת בשעתה הגדולה טועה, מצד אחד יש ראש ממשלה נהנתן ומושחת ומהצד השני, עיתונאים מאוד רקובים בפני עצמם.
בשנים האחרונות נחשפנו לפרשות מין, ושחיתות של עיתונאים, סחטנות ואיומים הם חלק מההוויה של העיתונות, נדמה שרק מעט נגלה לעין.
מישהו חייב להתעורר בממלכה השביעות, הערוצים שבהם כבר שנים יש את אותם עיתונאים, אותם פרשנים ממשיכים להרקיב ולדרדר עוד ועוד.
גם השיטה שהמציא אברמוביץ של אתרוג היא סוג של סחיטה, היא מושחתת ורקובה, ומישהו כבר מזמן היה צריך לחקור אותו, מה הוא מסתיר על מי הוא מאיים וכו.
אולי הגיע העת לרענן את השורות, ולפתוח את העיתונות לדמויות אחרות, רעננות, מימין ומשמאל, פחות כבולות לרקב שכבר השתלט על כמעט כל העיתונות.
ואולי מחר הכל ימשיך כאילו שום דבר לא קרה.
