כרגע כולם פתאום מבינים, באיחור אלגנטי שהיה ועדיין יש אויב משותף לכולם על חופש הביטוי, כן אותו מוזס, אפילו רולניק בדה מרקר מתפייט עכשיו על האיש וכוחו להשחית.
רק דבר אחד "שוכחים" העיתון המגוחך ישראל היום, היה הכלי היחידי שעמד מולו. וביבי ומעט מאוד אנשים. מעט מידי אנשים. הרוב עמדו בצד ושיתפו פעולה עם מוזס וידיעות אחרונות.
לא רק מוזס הבעיה, בכל עמדות המפתח בעיתונות, בטלויזיה, בערוצי החדשות שולט קול אחד בלבד, או מפא"י או מר"ץ, אין דריסת רגל לקולות אחרים. כאילו אנחנו חיים במשטר קומוניסטי פאשיסטי, אין זכות דיבור במהדורת החדשות לרוב אזרחי המדינה.
רולניק מביא נשכחות ואת הדף הראשי של ידיעות לאחר הרשעתו של אולמרט שמוזס הפך לזיכוי. אבל גם עכשיו יש רק דיבור אחד בעיתונות. קול אחד, אין עיתונאים שמדברים בכמה קולות.
מי שעמד כל אותם שנים ונלחם בתופעת מוזס, כמעטהיחידי היה ביבי, צריך לומר את זה היום, ביבי המושמץ, הרקוב והמושחת היה היחידי שעמד מול כוחו הבלתי מוגבל של מוזס הכוח שהשחית את המדינה כולה, יחד עם העיתון המגוחך ישראל היום. ביבי וישראל היום נלחמו בכוח הזה וכולם עמדו ממנגד, ישראל היום לא יצירת מופת עיתונאית וספק אם מדובר בעיתון ראוי, אבל מי היה שם מול ידיעות אחרונות?
עכשיו נזכרו לחקור את אלה שניסו בכנסת לעשות את המלאכה של מוזס, הם עדיין מנסים, גם ח"כ ליבני היא עושת מלאכתו של מוזס, זה ידוע. גם כבל עם קולו הבריוני, גם זה ידוע, הוא נחקר במשטרה, ליבני עדיין לא.
ביבי הוא צרה צרורה, אבל היו מעט אנשים בסביבה שעמדו מול הכוח לעוות מציאות שהיה למוזס ועדיין יש לו, צריך לזכור זאת.
http://www.themarker.com/markerweek/1.3232546
ורולניק צודק, רק עיתון מרושע ודורסני יכול היה להפיק כאלה כותרות. אבל כולם שתקו אז, למעט בודדים שגם כיום קולם מושתק, בכאילו דמוקרטיה, להבחיל.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
