
"אל מלא רחמים" (1995–1996), טכניקה מעורבת על בד, 80×80 ס"מ, אוסף פרטי

חייל יפה" (1981), טכניקה מעורבת על נייר, 100×140 ס"מ, אוסף יוסף חכמי.
יהי זכרו ברוך.
Posted in ויזואל on ינואר 22, 2017| Leave a Comment »
Posted in Blogroll, MUSIC, ויזואל on ינואר 22, 2017| Leave a Comment »
Posted in Blogroll, אקטואליה, ויזואל on ינואר 22, 2017| Leave a Comment »
עידן זה מתייחס לכך שהשיח במקום להתבסס על עובדות, מתבסס על נרטיב אישי, חופשי ומשוחרר מגישה אל העובדות. או בניגוד מובהק לכל קשר למציאות.
זה מונח שיש לו כבר ערך במילון אוקספורד.
ברצוני לנסות ולטעון כי גישתו של אמנון אברמוביץ החל מהחרטה שלו על שהוא הוציא לציבור את עובדת קיומו של סוכן שב"כ והקשר שלו לרצח רבין.
אבל במיוחד הוא גם יצר את מושג האתרוג ;
|
מושג שהומצא על ידי העיתונאי אמנון אברמוביץ' כפרשנות להתנהגות התקשורת בתקופה שלפני◄ההתנתקות.באותו הזמן עלו כלפי אריאל שרון, ראש הממשלה דאז, חשדות בשחיתות. אברמוביץ' טען שההתנתקות חשובה יותר ממיצוי הדין עם שרון, ולכן על אנשי התקשורת להמנע מלתקוף את שרון, כדי שלא לפגוע בהתנתקות. הפועל "לאתרג" נגזר מהמילה אתרוג. כזכור, האתרוג, לצד הלולב, ההדס והערבה, הוא אחד מארבעת המינים של סוכות. במסגרת מצוות ארבעת המינים, אנו נדרשים לשמור על האתרוג מפני כל פגיעה, וכדי למנוע ממנו כל נזק נהוג לשמור אותו בקופסה עטוף בצמר גפן כך שישמר יפה ומושלם. לפי אברמוביץ', כמו שבסוכות שומרים על האתרוג, כך על התקשורת להגן על שרון כדי שלא להפריע לו לבצע את ההתנתקות. מושגים נגזרים: "איתרוג" ("אתרוגיזציה"). |
https://www.safa-ivrit.org/milon/etrog.php
, היינו שיש לחפש פוליטיקאי שאינו "משלנו" בענייני פלילים אבל להניח לו כאשר מדובר בשינוי "מבורך" היינו אימוץ של הפוליטיקאי את הדרך שהעיתונאי אברמוביץ החליט שהיא ראויה.
בעצם זו ההזניה הכי בוטה של מושג האמת, כי הרי לא האמת משחקת וחשובה, אלא עניין סובייקטיבי או אג'נדה של עיתונאי, שאם פוליטיקאי לא נענה לה הרי שמאותו רגע הוא נרדף, מחפשים לו, בודקים לו, עד לנפילתו.
זה מסלול עוקף לדמוקרטיה, כי הרי בדמוקרטיה שלטון מחליפים בקלפי, אצל אמנון אברמוביץ מי שמחליט זה אמנון אברמוביץ הוא מחליט מי ראוי להיות ראש ממשלה, כך מנסה אברמוביץ כעת בכל הכוח להמליך את אהוד ברק, שהרי בוז'י אליבא לאמנון אברמוביץ הוא קוקסינל.
גם נשאלת השאלה למה יש לעיתונאי כוח כזה, שהוא בעצמו מחליט מעל לדמוקרטיה, מקבל במה מרכזית ומשכורת של עשרות אלפי שקלים, כדי להפיץ את ה"אמת" שלו שהיא כולה החלטה סובייקטיבית. כמי שפועל כך שנים יש לראות בפעילותו סכנה לדמוקרטיה. ואחד מגדולי מפיצי הפוסט אמת המובהקים ביותר שפועלים כרגע בתקשורת ובשיח.