הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

Read Full Post »

מודה שפספסתי את הסיפור הזה בזמנו שמלמד על אהוד ברק לא מעט. הוא יכול לטעון שאין קשר. גם הזקנה במסדרון כבר טעמה את הציניות המחליאה של האיש ודרכו.

התפרסם ב 2009 בגלובס:

לפני כשנתיים פנתה עו"ד מיכל ברק למי שהיה אז ראש המועצה המקומית אזור, אמנון זך, בהצעה: תן לי אישור לבדוק את הגבייה ביישוב, ואם אצליח להגדילה – תן לי נתח מהתוספת שתושג. "היא אמרה שהיא עוסקת במציאת מקורות הכנסה שהרשות לא עלתה עליהם", מספר זך; "קווי חשמל, קווי ביוב, כל מיני מקורות שבכלל לא חשבנו עליהם. היא טענה שהיא עושה את זה בכמה רשויות, ושבחלק כבר הצליחה ויש הכנסות. הסיכום היה שאם היא תצליח להביא כסף לרשות – היא מקבלת את האחוזים שלה. בדקנו את זה אצל יועץ משפטי, ונאמר לנו חד-משמעית שמכיוון שזה תשלום על בסיס של הצלחה, ואין פה עניין של דרישת מכרז או משהו, אין בעיה".

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000487165

בהחלט זה האיש שראוי להנהיג את השמאל הבורגני.

Read Full Post »

מסתבר שתחקיר הצוללות היה משהו אחר, באתר מידה מצאתי עדויות סותרות המעלות תמיהה, המעורב העיקרי בעניין הצוללות הוא עו"ד זוהר שקשור בעבותות לערוץ 10, בנו אפילו טאלנט בערוץ, מידה שואלת במאמר של עקיבא ביגמן שאלות שהיו חייבות מענה מכל הגורמים וכנראה מעידות על תחקיר רדוד במקרה הטוב.

מקצת מהמאמר:

'תחקיר הצוללות' שפרסם רביב דרוקר באוקטובר בנוי על הנחת היסוד המרכזית שלפיה מי שמקבל לידיו את התיווך בעסקאות ענק כמו עסקת הצוללות, גוזר לעצמו עמלה מכובדת במיוחד, ולפיכך ישנה חשיבות רבה לזהותם של המתווכים, עורכי דינם והמקושרים אליהם. מכיוון שהמתווך הנוכחי הוא מיקי גנור, שעורך דינו הוא דוד שמרון המקורב לנתניהו, הרי שניתן להעלות השערות על המניעים שמאחורי קבלת ההחלטות בנושא.

הנושא נמצא מאז בחקירה, אך מה שמטריד בכל הסיפור הוא כיוון אחד שנראה שאף אחד לא בדק.

כדי שתהיה אפשרות לשחיתות וגזירת קופונים, צריך שתהיה בכלל אפשרות לגזור אותם. העניין הוא שעד לשנת 2014 החוק הגביל זאת בצורה חמורה, וקבע שעמלות שגובים סוכנים בעסקאות נשק חייבות לקבל אישור של משרד הביטחון. בשנת 2012 החל הליך שינוי החוק, ביטול המגבלה עבר בקריאה ראשונה באותה שנה ותהליך החקיקה הושלם ב 2014.

השאלה הבסיסית שכל מי שצופה בתחקיריו של דרוקר חייב לשאול את עצמו היא זו: מי יזם את שינוי החוק? מדוע עשה זאת? מה היו האינטרסים שלו במהלך?

ובכן, דרוקר בתחקיריו מספק תשובה חלקית לשאלה הראשונה: היוזמה לשינוי החוק החלה תחת כהונתו של אהוד ברק כשר הביטחון, ומי שדחף לקדם זאת היה עורך הדין אלי זהר.

כך מדווח דרוקר בתחקיר: "משרדו של אלי זהר העלה יוזמה בפני היועץ המשפטי של משרד הביטחון אחז בן ארי, שלפיה כדאי לבטל את החוק הזה".

במילים אחרות, פרקליט הצמרת זהר היה מעורב במהלך שאפשר לכל "פרשיית הצוללות" בכלל להתחיל, וברק כשר ביטחון לכל הפחות אפשר לשינוי זה לעבור בכנסת. שווה בדיקה, לא?

החורים בתחקיר הצוללות ועורכי הדין של התאגיד

מאמר חשוב שדי בקריאתו כדי להגיע למסקנה שמי שהולבש חשד הוא לא בדיוק מי שאמור היה להישאל בעניין הצוללות. בהינתן ולאחרונה אותו אדם הופך לסוג של גואל השמאל, אפשר אולי להבין למה ניתנה לו הנחה.

השאלה היא אם תחקיר מבקש אמת או שמניח שמי ששייך לחבורה "שלנו" מבחינה פוליטית משוחרר מחשדות וחקירות, נאמר כבר שאהוד ברק אינו טיפש וכבר נחלץ מחקירות, אנשים נשכבים בשבילו על הגדר, הוא זכה להרבה הנחות מהחוקרים במשטרת ישראל. השאלה האם ראוי שגם תוכנית תחקירים מראש תשמיט אותו מרשימת החשודים.

Read Full Post »

מאמר ביקורת של הנבוב שמעסיק את זוגתו בערוץ 10, מביא לתגובות אפלות וגזעניות שחלקן הן נאצות נטו, בלי שום צנזורה של עיתון הארץ משום מה. אין שפל שלא יורדים כנראה בהשתלחות  גזענית ונמוכה,  מתבהמת, מיזוגנית חסרת בושה. לפעמים אני תוהה לחשוב ששוקן הוא שונא נשים , זה אותו מו"ל שבזמנו הפיץ מעל העיר את המודעות של הזנות הכי מתועבות שאי פעם הופצו. בעיתון בכמות איומה, למרות שהיה בכל גם סוג של תמיכה בסחר בנשים.

אותו מו"ל מאפשר תגובות נגד שרה בישראל תגובות שאני מייד אביא, צריך לקרוא כדי להבין מהו שמאל בורגני, עד כמה רמתם של הדרוקרים וגרבוזים והרוזנטלים היא איומה ועלובה.

הכל נמצא כאן: http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.4072369

שרת הנאמנות

א. 116

Read Full Post »

הנקמנות של יונה יהב אינה יודעת סוף.

יאח"ה – היחידה הארצית לחקירות הונאה – יחידת להב 433, בודקת תלונה שהוגשה נגד ראש העיר חיפה – כך נודע לראשונה לחדשות 0404.

בתלונה נטען כי ראש העיר יונה יהב ובכירים בעירייה תפרו לכאורה תיק למנהל מחלקה בעירייה וזאת לאחר שחשף שחיתות שלכאורה בוצעה בעירייה. המנהל הושעה מתפקידו לתקופה ארוכה מאוד, לאחר מכן נמסר לו כי מתנהלת חקירה במשטרה בעניינו וזאת למרות שלטענתו בדק ומהמשטרה נמסר לו באותו זמן נתון, כי לא מוכרת שום חקירה כנגדו. את דבר השעייתו שמע העובד בכתבה שפורסמה ברדיו המקומי.

https://www.0404.co.il/?p=32341

מה האינטרס העומד בבסיס השינוי ביחסו של יהב למכל האמוניה, ובכלל ליחס המזלזל שלו במשך שנים בזיהום של מפרץ חיפה. אין עדיין מי שירים את הוילון. מאחורי יונה יהב עומדים כוחות חזקים בין היתד מפלגתו של לפיד.

Read Full Post »

תכנית המקור היא תכנית תחקירים, שמנהל דרוקר, וזוגתו, ואחד ששמו ברוכי.

מהתכנית הזו יצא אחד מהנוכלים הגדולים בישראל חברה של הפרקליטה רות דוד  שערוריה בפני עצמה . רונאל הוא איש שמצא את הדרך לחבר דרך מקורביזם וקשרי הון ושלטון ומשטרה לכסף טוב, עורך הדין רונאל פישר, חבר של חבר הכנסת רוזנטל מהמחנה הציוני שהחביא מרתף שלם מעיני הארנונה ולא נחקר לא במשטרה ולא בשום מקום.

המטיף בשער דרוקר משלם ביד רחבה לזוגתו, ובהינתן שהוא האורקל של המוסר עלי אדמה בישראל, מוזר שקשר משפחתי מנוצל לגריפת כספים לתא המשפחתי של דרוקר עצמו תארו לעצמכם מה היה עושה דרוקר עצמו לטיפוס כמו דרוקר אם היה מהימין הבורגני.

והוא זה שלא פעם מניף את גרדום התחקירים על משפחת נתניהו. הוא הסמן הימני של המקורביזם בישראל.

השיטה של ערוץ 10 וגם 2 היא להיות סוג של ביביתון לשמאל הבורגני ציוני.

את הפטנט הזה רואים בכל מהדורת אקטואליה, אין ימין בערוץ 10 ואין בערוץ 2, אבל הימין מנצח משום מה בבחירות, ואפילו אם יפסיד, הוא לא ייעלם, יש ימין ואין לכך זכר בערוצי התקשורת המרכזיים. אין פריפריה אין ערבים אין חרדים ויש המון מזרחי מחמד, אין חלק ארי מעם ישראל, הוא לא קיים בערוצים שקיבלו רישיון מהמדינה, שהיא כידוע גם של אלה שערוצים אלה מתעלמים מהם בכוונת מכוון.

אמנון אברמוביץ הנהיג שיטה מאפיונרית של ניהול חקירות למי שלא בעד קו מסוים של השמאל הבורגני, הוא סוג של ביביתון של השמאל, הוא לא חוקר אנשים משלנו, ממש ישראל היום של השמאל בורגנים.

ישראל היום הומצאה בשמאל הבורגני הרבה לפני שמישהו בימין אימץ את הפטנט – הרבה לפני שלדון, ככה נראית התקשורת שלנו. כולה נמצאת תחת קשרים, נפוטיזם, מקורביזם, וגו.

גם הכסף של שלדון אינו חריג, השמאל נהנה שנים גם מכספי הימורים, אחד מהממנים הגדולים של השמאל הציוני הוא מיליונר "סוציאליסט" שעשה את הונו מהימורים ברשת, מיסטר שקד, שמעולם שום דרוקר לא תיחקר .

דרוקר מגדיל מכולם בחשיבות עצמית נפוחה וטווסית, עם בשבוע רוקד ריקוד מתחסד של אדם שמחובר לכסף גדול ומטיף מוסר, שעה שהוא וזוגתו עושים קופה.

מילא אם הייתה אלטרנטיבה, אם היה ערוץ שמתחרה מצד שני, אין, אולי יהיה יום אחד, עד אז צריך לקחת בערבון מוגבל את ההתחסדות של עיתונאי השמאל הבורגני.

התקשורת בבעיה בהמון בעיות, אחת מהן, היא רשימה ארוכה של עיתונאים שעשו מהמקצוע קרדום לחפור בו.

Read Full Post »

http://reshet.tv/item/news/domestic/crime/matanot-roham/?utm_source=link4u&utm_medium=cpc&utm_campaign=news

אין כמעט עיתונאי אחד שלא קיבל הזמנות לטיסות ואירוח למשל בפורום סבן ועוד. מתנות כמעט כל בעל תפקיד מקבל, כמעט איפה שלא תשים יד תמצא חלוקת שלל.

אין ספק שביבי הפך את אוסף המתנות או איסוף המתנות למשהו מסחרי. אבל האמירה של הפרקליטה היא לא רק חלולה ושיקרית, היא גם מריחה רע, לאחרונה משפטים מנוהלים בגלוי מה זה, זה כבר לינץ, לא ככה זה אמור להתנהל.

שמעון פרס קבל מתנות מטייקונים כל חייו, בימי הולדת הוא אפילו חגג בעלות מיליוני דולר, רות דוד קבלה מתנות יקרות, היא לא רק קבלה מתנות יקרות היא השחיתה את הפרקליטות, איזה פרקליטה אמינה מתעלמת מזה, מה זה אומר שיש כאלה שמותר להם ויש שלא.

הייתי שמח אם ביבי יפסיק להיות ראש ממשלה, מחר. הוא ללא ספק רקוב ומושחת אבל הוא לא יוצא דופן למרות הכל, אבל אין ספק שראשי ממשלה בישראל כמעט כולם מימין ומשמאל אהבו מתנות.

Read Full Post »

מ.ק

Read Full Post »

מ.ק

Read Full Post »

למעשה הדבר המתמיה והחדש בכתיבה של דרוקר על רגב הפורש/מופרש מישראל היום היא שפת האיומים וגם הודעה והודאה שיש מאפיה שמאלנית בתקשורת ונוקמת בכל מי שלא הולך בתלם.

הנה הציטוט:

"רגב עומד לגלות, שהקהילה העיתונאית, חלשה ככל שתהיה, אינה עתידה לקבל אותו בחיבוק. הוא לא יזכה לתפקידים מחמיאים של עיתונאי בדימוס, אולי הממשלה תזרוק איזו עצם. כל אלה שהולכים בדרכו של רגב, ב"ישראל היום" ובמקומות אחרים, כדאי שיסתכלו עליו בשנים הבאות. האם זה שווה את זה? האם שנות הכוח כדאיות? האם הן שוות את שנות הבושה?"

http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.4061532

למעשה שני הדברים הללו, הניסיון לאיים וגם לדבר בשם "הקהילה העיתונאית" היינו החברים של דרוקר מלמדת משהו על דרוקר עצמו ושיטותיו. בריונות אלימות ואיומים. מי שייתן יד לעיתון ישראל היום, בשמו הידוע כביביתון יבואו איתו חשבון החברים של דרוקר.

הוא לא מסתפק באיומים כלפי רגב אלא רומז שיש כבר רשימה שחורה  הנה- "כל אלה שהולכים בדרכו של רגב, ב"ישראל היום" ובמקומות אחרים, כדאי שיסתכלו עליו בשנים הבאות." פשוט איום מפורש לכל מי שהולך ב"דרכו של רגב" .

ייתכן וישראל היום הרס את הפרינט ואת העיתונות – או ייתכן שהעיתונות כבר הרוסה במילא, הרי דרוקר עצמו מדבר על הרשימות הלבנות והשחורות של ידיעות אחרונות, אז על איזו עיתונות מדובר? הארץ? מעריב?  כי, מי מה נשאר כבר?

ומה דרוקר רוצה להיו נוני מוזס בעצמו?

ואפילו אם דרוקר צודק – והוא לא צודק כמובן, מה זו שפת האיומים הזו והאם אין בה איזה מוטיב לפחות לכאורה פלילי? מועצת העיתונות, המשטרה, מישהו מוכן לרסנו?

עיתונאים צריכים לקבל חותמת כשרות אצל דרוקר? ובשם מה? העיתונות החופשית?

הנה עוד נציג של ה"עיתונות החופשית"  מנשה רז מכריז על הקמת מדינה..:

כנראה איני יודע הרבה על העיתונאים והעיתונות שלנו, עד שאני קורא אותם ומבין.

Read Full Post »