חלק מהפוסט:
לדאבונכם, רבותי, אין שום פגם בכך שיאיר נתניהו יבנה את עצמו כאישיות פוליטית לצד אביו. ויש אפילו משהו מרגש בכך שהוא משלח חצי לעג אל רודפי הוריו ולוקח את נקמת אביו ואמו מידם. זה מזכיר לי את אחת מיצירות הספרות היפות והמרגשות ביותר שאני מכיר, המחזה "אל סיד" שכתב פייר קורניי הצרפתי במאה ה-17. בסצינת הדו קרב המפורסמת בתחילת המחזה, אל סיד הצעיר, השנון, הזריז, יפה התואר, מתגרה ביריבו הניצח של אביו. היריב הנכבד, סוג של אהוד ברק, גוער בצעיר ומטיח בו שהוא יהיר וחצוף. ואז אומר הצעיר לטרחן הזקן את המשפט הבלתי נשכח, שעד היום לומדים אותו על פה בבתי הספר בצרפת:
Je suis jeune, il est vrai; mais aux âmes bien nées – La valeur n'attend pas le nombre des années.
ובתרגום מילולי ובוטה לעברית: זה שאתה תרח זקן לא הופך אותך לטוב יותר ממני.
אלוהיי, נצור נא את יאיר נתניהו. גם מפני שהוא זיהה נכונה, אחרי מהומות שרלוטסוויל, שלא הימין המטורף האמריקאי מהווה סכנה לישראל אלא השמאל המטורף. הפוסט החד שכתב בעניין זה הוא שחתם את גורלו לשבט בעיני אלה בשמאל הישראלי הנהנים לראות את ישראל מוחרמת ומושמצת על ידי ארגוני שמאל עולמיים אלימים. לפעמים האמת היא דבר קשה מנשוא. ואמנם קשה לרבים בארץ לקבל שהאנטישמיות בגילומה המודרני כאנטי ישראליות שטנית וזדונית מרוכזת בצד השמאלי של המפה הפוליטית. נכון שגם הימין הקיצוני האמריקאי או האירופי הוא לפעמים קצת אנטישמי, אבל לא אנטי ישראלי ובטח שלא באופן זדוני ומכוון-מטרה כל כך.
אבל יש עוד סיבה, עמוקה יותר, לבוז שמעורר נתניהו ג'ויניור בקרב עדר הנאורים, והיא לא קשורה לדעותיו, אלא למשהו שהייתי קורא לו "זיו העלומים". חלק מזיו העלומים זה לעשות שטויות לפעמים ולא לקחת את עצמך יותר מדי ברצינות. ואילו השמאל איבד זה מכבר את זיו העלומים שלו. מנהיגיו כל כך מייגעים, כל כך טרחנים. וגם כאשר הם מגייסים אל שורותיהם צעירים תוססים – כמו סתיו שפיר – מיד אובד להם חוש ההומור, מיד הם נעשים נרגנים, מיד נמחק החיוך מפניהם. מיד מגייסים אותם למסדר השנאה נגד הימין. יאללה יאללה, זה שאתם עושים פרצוף רציני לא הופך אתכם לטובים יותר.
סוף ציטוט
מסכימים לא מסכימים חלק מהדברים קולעים למטרה בסגנונו הקליל העוקצני והמחוייך של בני ציפר. שגם לו תהיה שנה טובה.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
