הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

לאחרונה בביקורת על תכניות מהמדיה מצויין אם הופיע ערבי, אם השתתף, וכיוצא בזה, מדד לשיויון. למי שגדל בחיפה, למד וחי עם ערבים, שכנים זה טיבעי, לא ככה בישראל, כולל מקומות מאד משונים בהם לערבים אין דריסת רגל.

אחת מקבוצות הכדורגל שלנו בית"ר ירושלים אותה אוהד רובי ריבלין הסמל החדש של השמאל ונדמה לי שגם היה מנהל שם באיזשהו אופן או אח שלו עד היום לא מאפשרת לכדורגלן ערבי לדרוך על הדשא בטדי בחולצה צהובה.

אבל רובי תמיד היה נאהב ע"י שמאלנים זה לא נכון שזו תופעה חדשה, שנים היו לו חברים מהברנז'ה כמו גרבוז, כנראה יש להם לשניהם ערכים משותפים.

אפרופו גרבוז שחי והתחנך בקיבוץ, כמו בית"ר גם בקיבוצים אין ערבים, אבל יש הבדל, בבית"ר לא מנופפים בדגלים של שוויון ואחוות עמים.

נו טוב, גם אין כמעט קמצוץ של ביקורת על הקיבוצים בהיבט זה, ושם זה תחת תקנון, החלטה מודעת גם חוק וועדות הקבלה חוקק ביוזמת קיבוצניק. גם שולה אלוני חיה והקימה את התנועה לזכויות אזרח כשהיא חיה חלק גדול מחייה במקום ללא ערבים מבחירה ובכוונה, כשלערבי אין כל אפשרות להיות שכן שלה. זה לא הפריע לה.

איזה רעש עושים על אי הצדק והגזענות של אי שיתוף ערבים בבית"ר, איש לא פוצה פה, גם הערבים עצמם, על הגזענות הזו בקיבוצים.

וגבאי מהמחנה הציוני או מפא"י, מודיע שבהלול הח"כ הערבי, לא ייבחר בעתיד בגלל שהוא מחרים את חגיגות 100 שנה להצהרת בלפור. זו מפלגה דמוקרטית פלורליסטית?

ואיזה שקט, השמאל מקבל את גבאי האולטרא ימני בשתיקה. אז לא יהיו ערבים, הרי בקיבוצים גם אין ערבים.

כבר מתחיל להיות ברור שגבאי לא רק ימני, אולי הוא איש מהסוג הגזעני. מה כל כך קשה להבין שלערבי אין נפש יהודי הומיה?