בראיון שערכה אילנה דיין עם מפכ"ל משטרת ישראל, נאמרו הדברים הבאים:
אילנה דיין: "לפני חודש אתה אמרת מול המצלמה שראש הממשלה צריך לבוא לתת עדות בפרשת הצוללות. אתה מבטיח הבטחה בענייני ראש הממשלה, ואפילו להביא אותו לתת עדות בפרשת הצוללות אתה לא מצליח?"
רוני אלשיך צחק ותהה: "למה את חושבת שאני לא מצליח?"
אילנה דיין: "כי אנחנו ישבנו לפני חודש, אמרת לי מול המצלמה הזאת שראש הממשלה צריך לבוא לתת עדות, יוזמן לתת עדות בפרשת הצוללות".
רוני אלשיך: "בוודאי. רק כמו שאת מבינה, יש שיקולים מתי נכון לעשות מה".
לפי עו"ד פישלר יש בכך משום עבירה פלילית שדינה 3 שנות מאסר.
כל הפרטים כאן:
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-399792-00.html
זאת ועוד:
עו"ד פישלר חבר הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין בישראל. הוא שימש בעבר כקצין חקירות ביחידה הארצית לחקירות הונאה של משטרת ישראל, וכן כמנהל לשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו – בחודשי כהונתו הראשונים בשנת 1996.
סעיף 117 לחוק העונשין קובע: "עובד הציבור שמסר, ללא סמכות כדין, ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו, לאדם שלא היה מוסמך לקבלה, וכן מי שהגיעה אליו ידיעה בתוקף תפקידו כעובד הציבור, ולאחר שחדל מהיות עובד הציבור מסרה, ללא סמכות כדין, לאדם שלא היה מוסמך לקבלה, דינו – מאסר שלוש שנים".
סוף ציטוט
איך שלא נסתכל נראה כי החקירות הניבו פרשיות בתוך הפרשיות, הייתה הרגשה מאז נודע שהמפכ"ל שכר את ליאור חורב ליועץ, שהאיש משתין מהמקפצה, איזה הגיון יש למינוי של יועץ מסוג כזה למפכ"ל המשטרה. למה באותה מידה לא ישכור לעצמו המפכ"ל יועץ השקעות, שייעץ לו איך להשקיע את הכסף שמשלם המיסים משלם לו. איפה עובר הגבול, ונניח היה זה יועץ שמקורב לראש הממשלה, זה היה עובר בשקט?
רק משום שליאור חורב מתעב ושם לו למטרה יחד עם השותף שלו להפיל את ראש הממשלה, שנוא נפשו, המהלך תקין?
בעיני מינוי ליאור חורב, הוא מעשה שחיתות, הכספים או המיליונים שמשולמים למשרד יחצנים שראשיו נשבעו להפיל את ראש הממשלה, זה מעשה בלתי מתקבל על הדעת. גם אם היה מדובר ביחצן נייטרלי, באיזו רשות המפכ"ל ממנה לעצמו יועץ בעלות מיליונים מתקציב המשטרה?
היה ראוי שהדבר ייחקר ואם עדיין אין חוק שיחוקק חוק שיימנע בעתיד מינוי יחצנים לבעלי תפקיד על חשבון משלם המיסים.
כתיבת תגובה