זה כבר לא גחמה של אזרח מצבא פולניה, אלה אנשים בטופ של הטופ, האליטה המשפטית, כבר שנים רצים סיפורים, הייתה רות דוד, היו שוטרים אנסים שקרנים ועבריינים, יש ראשי ממשלה עבריינים, יש נשיא שחגג לעצמו יום הולדת ב-11 מיליון. יש עיתונאים רמאים ושפלים.
עכשיו שופטת בית המשפט העליון נותנת עדות על חברתה שהייתה נשיאת בית המשפט המחוזי. איך מחר היא תופיע מול בוזגלו או קלמן, איך? מי יאמין לה?
==========================================================
ומה איתנו האזרחים, מי יכול להיות רגוע כשהוא נמצא בידיים טובות מהסוג הזה. מופיע מפכ"ל משטרה שקרן באופן הכי שפל, משקר במצח נחושה בבית הנבחרים. המשטרה שלו לא רק תופרת תיקים, היא משפילה בני אדם, אין זכות מינימלית לנחקר, לאזרח, אם הם משפילים ככה נבחרי ציבור מה הם עושים בחדרי חקירות לאזרח בוזגלו או קלמן. אין לשום אזרח לא רק מצבא פולניה סיבה להיות רגוע.
האלטרנטיבה לביבי קיבל 52 מיליון ומכריז שהוא אדם הגון וישר, ממי הוא קיבל, מה עשה תמורת 52 המיליון? ככה סתם 52 מיליון.
ואיש שרצה להיות דוקטור מתאגרף עם השקרים שלו, אדם שנפחו כמו בלון חבריו העיתונאים והוא התפוצץ ברגע אחד כמו שבלון מלא אויר חם מתפוצץ, בדרך הוא גייס עוד ועוד שוטרים. מה אמורים לתרום השוטרים לפרלמנט? עוד שיטות לתפירת תיקים?
השוטרים הם אנשים שכולנו צריכים, אין חברה בלי משטרה, אבל ספורי השחיתות של שוטרים ממלאים את כל הספרות הבלשית בכל מדינה, אצלנו השוטר הוא דמות נלעגת, אדם לא אמין, למעט שוטר אחד, זיגל הזכור לטוב.
המשטרה שלנו מורכבת בעיקר מאנשים רקובים. היא לא רק שלא מנסה לשמור ולהגן עלינו היא לא מבינה עד כמה היא שנואה, עד כמה איש הגון לא בוטח בשוטר.
כשהיינו ילדים ההורים שלנו אנשים פשוטים והגונים הזהירו אותנו משוטרים, ילד הייתי והלכתי לרחוץ בחוף בים, בחיפה הישנה. כשהתרחצתי והבטתי במקלחת מעלי ראיתי שעון יד, לקחתי אותו בלי לשאול של מי הוא. משהגעתי הבייתה אימי שאלה של מי השעון?
עניתי לה שמצאתי אותו במקלחת בים, היא לא הסכימה שיישאר אצלי, ואמרה לי למסור למשטרה, אבי אמר שילווה אותי, יחד הלכנו למשטרה ומסרנו את השעון, השוטר נתן לנו פתק וקבע שאם לא יבוא איש תוך זמן מסוים לקחת את השעון, אני יכול לבוא ולקבלו.
אחרי שחלף הזמן רציתי ללכת, שוב אבי אמר שילווה אותי, הייתי ילד בן 12 אולי, הגענו למשטרה יחד, כשפנינו לשוטר הוא אמר בפנים חמוצות מצער כוזב, השעון נמסר לבעליו.
הסתובבתי ללכת, רגע אמר אבי, הוא פנה לשוטר, הבן שלי עשה מעשה טוב, אנחנו רוצים את הטלפון של בעל השעון. השוטר האדים, הסתובב אחרי כמה דקות חזר והשעון בידיו.
אני חושב שמאז אין לי אמון בשוטרים, אני שומר חוק, גדלתי במשפחה שהורי היו ישרים, אימי הייתה ישרה כסרגל. בשוטרים למדתי לא לבטוח. כנראה ששום דבר לא השתנה מאז.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
