הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

יש נטיה להבין את ג'רמי שעומד בראש מפלגת הלייבור ואנשיו שטענו טענות דומות לניאו נאצי שמנסה כעת בפולין ליצור השוואה בין יהודים הקרבנות והרוצחים הנאצים או הפולנים שלהם, נכון שהתפקיד המרכזי היה של גרמניה הנאצית, ברם הפולנים סייעו ואף הוסיפו משלהם, מאות אלפי רציחות נעשו ע"י פולנים.

אישית איני מבין את תרבות פולין, אני מבין שהבחירה בכתיבה תחת "צבא פולניה" מטעה, הגם שמשפחתי שאינה מפולניה, במיוחד החלק שנרצח, בכל זאת השבט הלבן שאליו אני שייך הוא סוג של צבא פולניה, בהשאלה, במידת הגיחוך המותרת לאדם לגחך על מוצאו, לכן אני קצת נבוך מהפוזיציה הזו. אבל אני לא מתכחש למוצאי. המזרח אירופאי, איני בן למערב, סבי וסבתי מאירופה המזרחית, חלקה אירופאי אבל מזרח אירופאי.

הימין מנסה לחנך אנטישמיות פולנית שורשית בעוד השמאל מנסה ללבן עם המפלגה האחות הלייבור את הנטיות הניאו נאציות המובהקות שהם חלק ממנה.

איני חש בהבדל בין ג'רמי מהלייבור לבין ראש ממשלת פולין, זו אותה מגמה, להאשים את היהודים גם ברציחתם שלהם.

ויש כמובן סופר פלסטיני שלאחרונה טוען שהפלסטינים הם קורבנות השואה, ומגיע להם פיצוי. את זה השמאל שלנו שוכח, השמאל גם לעג לביבי על שניסה לתהות על מה נסבה הפגישה בין המופתי להיטלר. האם דנו שם בבעיות גידול המלפפון בפלסטין או בהשמדת יהודים?

קשה והכי מצמית לנסות לדרג רשע, מה קודם מה מרושע יותר, ונכון היו משתפי פעולה עם נאצים, גם יהודים, מיעוט שבמיעוט  היו, ברם אף אחד מהיהודים לא נשאב לזה מאהדה של נאצים בניגוד לפולנים חלק לא כולם, שהיו אנטישמיים ועדיין הם אנטישמיים. יש גם את תופעת ה.. אוטואנטישמיות שקצת מבלבלת מעשה שטן.

בגלל שקשה ולא רצוי לערבב בין חטא לפשע, לא נדבר הפעם בצבא פולניה על היהודים הציונים שלעגו לניצולי שואה, שעשו בשילומים מעשי נבלה, בעיקר מדובר באנשי שמאל, מהחברה הטובים. את החלק הזה להתעלל בניצולי שואה לא נסלח לעולם לשמאל. זה חי בתוך הנשמה צרוב בנו בכאב קשה.

ככול שהזמן עובר מרשים לעצמם ניאו נאצים לנסות ולתקן את ההיסטוריה – ההיסטוריה עד כמה שזה מביך אינה חוק מדעי שרשום כמו נוסחה מופשטת, אנשים כותבים את ההיסטוריה סובייקטיבית, יש אמנם מאבק תיאורטי בין טענה לאמת היסטורית אחת ובין הטענה שההיסטוריה היא נרטיב שאנשים יוצרים זו הבעיה היא נוכחת , המצב עגום, קשה לאדם להבדיל לעיתים בין הרשעים ולדרג את הרוע שלהם, או להכיל ולהבין ממה ומאיזה מקום הרשע מגיח. הרשע הימני והשמאלני דומים. אין פה חלק שאפשר לנקות לחלוטין. למרות שהשמאל מנסה ליצר רושם כזה.

יש לעיתים סלחנות לרצח שמאלני, למשל את החלק של סטלין ברצח יהודים, או הניסיון לשכוח ולהשכיח את הסכם הזה שאפשר לומר שאיפשר את צמיחת גרמניה הנאצית ואת המבוא בפרוזדור ההיסטורי לשואה, אעשה שימוש בויקי למרות הבעיתיות: הסכם רִיבֶּנְטְרוֹפּ-מוֹלוֹטוֹב היה הסכם שנחתם בין שר החוץ הגרמני יואכים פון ריבנטרופ ושר החוץ הסובייטי,ויאצ'סלב מולוטוב, ערב מלחמת העולם השנייה, ב-23 באוגוסט 1939, לתקופה של עשר שנים. ההסכם היההסכם אי-התקפה בין ברית המועצות לגרמניה, ובחלקו החסוי קבע את חלוקתה של פולין בין שתי המדינות.

כלומר השמאל שיתף פעולה עם הנאצים ויצר מציאות קשה בפולין שחלק מהבעיתיות הזו מוקרן אלינו עכשיו, זה החלק שלא מדברים עליו, כי כמו שאומרים בדיעבד, מי ידע שבהמשך יהיו מחנות ריכוז ושואה. למרות שגם הימין ניסה לרקוד עם נאצים טרם השואה  – אם-כי ההסכם הזה כולו הוא שמאל. כי השואה אירוע חד פעמי היא תאריך ארור היא אינה אירוע מתמשך מעבר לתקופה הנאצית, אבל היו אירועים שאלמלא אירעו היה קשה לגרמניה הנאצית להפוך למפלצת שהיא הייתה. ההסכם הזה הוא נתיב התגשמות והתממשות של המכונה שהפעילה בהמשך את מנגנון הרצח. למרבה הרשע, אי אפשר לטעון שאפשר היה לחזות זאת, למרות שגרמניה ומחנות הריכוז והמדע האאגונקאי היו שם בטרם המנגנון הנאצי אחז בהם והשתמש בהם.

אולי זה מסביר את הניסיון הנואל והמרושע של פולין לטענות על שיתוף פעולה של יהודים עם נאצים, טיעון מופרך בסופו של דבר ורק אנטישמי ציני יכול לעשות בו שימוש.

הרשע ההיסטורי בסוף התממש הלוואי שקל היה לבנות תובנה מכאן ואילך, רצח עמים נמשך, הגזענות נמשכת, הרשע נמשך, גם עכשיו. כאלה אנחנו בני האדם – לא רק פולנים או גרמנים, הרשעות והאפלה היא חלק מאיתנו. אסור לשתף פעולה אבל לא נצליח למחוק מאיתנו את הרשע, שמהתל בנו בכל רגע. אנחנו נריב ונמשיך לריב ולהתקוטט על כל פסיק, השטן ימשיך להיות חלק מאיתנו.

קשה אולי אבל חייבים לומר שהפולנים הם ערמומיים ולא סתם עלו הטענות שלהם, יש להם רקע ממשי ע"ע  אוטו אנטישמיות:

אוטואנטישמיות או שנאה עצמית יהודית היא הגדרה של תופעה חברתית-פסיכולוגית שבמסגרתה אדם ממוצא יהודי חש ניכור כלפי מוצאו ומפתח עוינות אובססיבית כלפי בני עמו ודתו באופן דומה לזו שמפתחים האנטישמיםמקרב עמים אחרים ודתות אחרות – לעיתים תוך אימוץ נרטיבים וטענות שמעלים אנטישמים אלו. המלומד הראשון שאִבחן תופעה זו וניתח אותה בהרחבה היה תאודור לסינג, אשר שלוש שנים לפני עליית הנאצים לשלטון פרסם ספר שעורר הדים רבים בשם "השנאה-העצמית היהודית" (Der jüdische Selbsthaß), שבו ניסה להסביר את תופעת השנאה העצמית היהודית – משכילים יהודים אנטישמיים אשר הסיתו כלפי העם היהודי ואשר ראו ביהדות את מקור הרוע בעולם. דוגמה נפוצה ומקובלת לתופעת האוטואנטישמיות היא המקרה של אוטו ויינינגר, פילוסוף אוסטרי ממוצא יהודי אשר התנצר ופרסם דברי גזענות אנטישמיים ששירתו לימים את האידאולוגיה הנאצית בגרמניה. כן שוב עשינו שימוש בויקי, פשוט זה קל לצערנו.

אין לנו ציפיה מהאידיוט ששמו יאיר לפיד הוא מספיק טיפש להוכיח בצדקנות שלו שהפולנים כמעט שווים לנאצים, בכך הוא נותן להם כלי נשק מוחשיים – הוא ניסה להיות דוקטור בצורה פחזנית זה שהוא נכד של סב שנרצח לא הופך אותו למי שיש לו כלים להתמודד עם הציניות הערמומית של הטענות הפולניות, הלוואי שלא היה קל כל כך למחוץ את הטענות הטיפשיות של יאיר לפיד, הוא איש רדוד, שמשחק לידיהם של הפולנים, וצר לנו בצבא פולניה על כך.