איך יכול אדם להצדיק מלחמה מיותרת ולהיות "מחנה השלום" זה פשוט כבר נוגע בעומק האבסורד, כשלא צריך להיות מנומק לוגית. זה שפושע ועבריין שישב בכלא מכככב בתקשורת ומקבל זמן מסך בחוסר בושה, וכל העיתונאים נוהמים על "אומץ ליבו" "הידוע" שעה שהמנוול הקריב עשרות חיילים לשווא במלחמת לבנון השנייה, בזמן מועט הוא יצא לשתי מלחמות, והוא עוד מדבר על שלום?
ומילא שהוא מדבר החלאה הזו, הגנב מקדימה, הוא מקבל במה בתקשורת ונותן בראש לראש ממשלה מכהן ומכנה אותו רופס. כי נתניהו וחייבים לומר זאת מתנהג שונה מהמקובל, ויש לשער שהסיבות הן מהסוג שלא צריך להיות גאון כדי להבין שאי אפשר להשתמש בהן.
אז מה ההבדל בין הגנב המטונף הזה לליברמן – כנראה מעט מהמעט, ומחזה האבסורד מתמלא בנפח עמוק של הזיה זה לא רק ליברמן, זה הימין הקיצוני ובעיקר אלה השמאל בורגנים, ממש שמחה גדולה. תחרות מהימין עד לשמאל מי ייתאר את "רפיסותו" של נתניהו, הגברים גברים שרוצים להקריב על מזבח ה"גבורה" שלהם מאות ילדים ואולי אלפים.
הימין הרדקלי, שפטל, וגבאי על אותו גל, כמעט אידיליה בורגנית מכוננת. המציאות היא כנראה הזיה יותר מכל דבר אחר.
רק דבר אחד מאחד אותם הפעם, להביא למלחמה, גאווה, להראות לחמאס, להגיע לאורגזמה שתראה לחמאס מה זה.
30 שעות, 33 הרוגים
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
