בזמנו נשבעתי שיותר לא אתעסק באמנות, המנפולציות שיש בתחום, השרלטנות וחויה אישית לא נעימה הפכו אותי למאוכזב כמו חתן שמרומה בחתונה. כי אני במהותי מאד רומנטי בהקשר של אמנות, היא בעיני מסמלת את הטוב שיש באדם, את היופי וכו, עד כמה שניסיתי לא הצלחתי לגמריי להיפטר מהאמונה שלי בכמה ערכין מופשטים די פאתטים.
חשבתי לאחרונה מה האפשרות שתופעה בינתחומית כמו עליזה אולמרט תתאפשר בתחום אחר, מלבד אמנות פלסטית, ולא עלה לי רעיון, אולי אני טועה, אולי יש עוד תחומים בהם שרלטנות וכשרון אפילו לא בינוני יכולים להביא אדם בעל יכולות דוגמת עליזה אולמרט למחוזות בהם היא מציגה לצד אמנים ידועי שם וזוכה למחירים כמוהם ואף יותר.
כמה שצביעות חברתית במיוחד בורגנית מהסוג הספרותי הנדוש קיימת בתוך הקליקה האמנותית, זה מתסכל, אבל הגרוע מכל שזה הופך לעניין אמיתי.
ולעצם העניין כאילו אין שחר ואופק אחר, כאילו די בקשרים, והם חזות הכל, והקומבינה, היא מתנת שמיים, אבל אולי אני תמים, בעצם למה אולי.
גם בלי תמימות נראה שהשם חשוב יותר במשחק הזה העצוב מהתוכן , אני מרגיש אכזבה על האהבה הגדולה שלי , אפשר לומר אהבת חיי האמיתית , כמה שזה נשמע רגשני זו האמת, היו תקופות שחשתי שאין הבדל בין אמנות ובמיוחד ציור לבין אלוהים והקדושה והשכינה היא מעשה האמנות, זה מביך מאד לחשוב שאני הייתי כזה רגשן ומאמין .
איך לא היחצן של הגברת הוא רני רהב , אגב במארקר הוא היחידי שנתקלתי שיש לו מינוס 3 כוכבים, מה שעוד מוזר בהקשר של האיש והתופעה שככול שהוא שנוא יותר על עמך, ועל רוב הציבור הוא מוערך וממש נערץ ע"י בעלי ההון, אין כמעט עשיר ומגא מיליונר שאינו מיוחצ"ן ע"י הרהב.
כמובן שהאולמרטיתית עדיין לא סופר עשירה, אבל זה רק עניין זמני.
הנה כמה מוסדות לאמנות בישראל שמתפארים בשם רהב.
מתוך הפרופיל של רהב במרקר-
חבר בהנהלת מוזיאון תל אביב לאמנות ישראלית.
כעשור- חבר בהנהלת מוזיאון רמת גן.
כעשור- חבר בהנהלת מוזיאון עין חרוד.
יש שם עוד כמה פנינים בהקשר של רהב, לא אתפלא אם יש לו סיי גם בתכנים והשפעה על הרכבים כאלה ואחרים, אולי הוא זה שמחליט מי יציג לצד מי, מה שלא יהיה התופעה היא חלק מהתרבות הישראלית העכשווית.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
