מי יתן שהפעם יחוס עליך גוסטב ולא יפליא בך מכותיו.
לזכר ימים אחרים בפעם האחרונה בשנת 2003 כשהייתי שם , נחזיק אצבעות שהסכרים יעמדו והרוח תשקוט .
Archive for אוגוסט, 2008
ניו אורלינס
Posted in Blogroll on אוגוסט 31, 2008| Leave a Comment »
בניגוד לאמנים ישראלים
Posted in ויזואל, tagged ויזואל on אוגוסט 30, 2008| Leave a Comment »
שבורחים מהמציאות הישראלית, אמני סין מאד פוליטיים וחלק מהשפה שלהם היא לעמת בין המציאות והדילמות של המציאות לבין האמנות וההיסטוריה.
אצל אמני ישראל התופעה לא קיימת כמעט בצורה מופגנת אפילו ביחס לאמני הדור הקודם.
22 ההשפעה היפנית היא תופעה בולטת בקרב אמנים ישראלים מרכזיים של עשור זה כפי שנראה בתערוכה “יפן זה
כאן", שהוצגה במוזיאון ישראל ב– 2006 . העבודות בתערוכה התאפיינו בשטיחות, בדקורטיוויות, ברמת גימור גבוהה
ובמסר ויזואלי חזק ומיידי. ניכרה בהן השפעת ה"מנגה", הקומיקס היפני, והיחס שלהן לטבע כמו נלקח מהאמנות
היפנית. לצד יהודית סספורטס הציגו בתערוכה רועי רוזן, טל שוחט, דורון רבינא, זויה צ'רקסקי, איה בן רון ועוד.
הקשר של אמנים אלה ליפן אינו של רצון להשתייך לאמנותה או לתרבותה, אלא רצון להיות מרוחקים כמה שיותר
מהמציאות הישראלית ומסממני האמנות הישראלית המוכרים. יפן מסמנת בעבורם את כל מה שאינו “כאן", את
הפנטזיה האולטימטיווית למרוחק ולאחר. ראו: מירה לפידות, יפן זה כאן, מוזיאון ישראל ירושלים, 2006 . 
23 יודאיקה, גלריה רוזנפלד, 2003 . אוצרת: דיאנה דלל.
ציטוט מתוך זמן אמת אמיתי מנדלסון
לעומתם אמנים כמו יעל ברתנא ועדי נס עוסקים יותר במציאות הישראלית, אבל ביקורת פוליטית במימסד הציוני ובמימסד בכלל, לא קיימת בכלל במציאות של האמנות הישראלית זה דווקא לא אופייני לאופני הנירגן של הישראלי , אפרופו דיכוי, ממה זה נובע, ממה..
Wang Qingsong (ג)
Posted in ויזואל, tagged ויזואל on אוגוסט 30, 2008| Leave a Comment »
Wang Qingsong (ב)
Posted in ויזואל, tagged ויזואל on אוגוסט 30, 2008| Leave a Comment »
מהאימפריות הסיניות והקיסרים עד מאו, מהקומוניזם עד קוקה קולה…
Can I Cooperate with You?
העבודה הזו מבוססת על עבודה Imperior Sedan, 129.6×38.5cm, Yan Liben, Tang Dynasty ( by courtesty of the Palace Museum, Beijing.) של האמן Yan Liben
אביא את כל בקטע באנגלית אולם בעברית הסבר קצר, העבודה החדשה מוצאת שלא השתנה הרבה מאז ימי האיפריה הסינית הקדומה טרום העת המודרנית, אז האמן היה משועבד לשליט ומחוייב להביא את הלכות חצרו ובפיקוח של השליט , כעת הקאפטליזם לבן הוא השליט, הקאפטליזם החדש ההמותג שכופה את דרכו על האמן המודרני .
במרכז יש דמות של איש לבן שמסביב כולם סוגדים לו ומקשים להנעים את זמנו, הוא מיצג את המערב, ואת הקאפטליזם והכסף המערבי שבזכותם מתחולל השינוי העצום העכשווי בסין.
Imperior Sedan, 129.6×38.5cm, Yan Liben, Tang Dynasty ( by courtesty of the Palace Museum, Beijing.)
Yan Liben was a figure painter living at the beginning of Tang Dynasty. He had served the reign of the first three Tang emperors. His paintings were mostly related to important events in Tang Dynasty, in particular, to the achievements of Tai Zong in Tang Dynasty. This painting talked about a historical event in 641 A.D. when the Chief of Tufan Minority Song Zan Gan Bu sought for marriage with the daughter of Tai Zong, Wencheng Princess. Tai Zong sat straight on the sedan chair carried by the court girls. The envoys from Tufan Minority and Tang officials sat in front of Tai Zong in deep respect. "Sedan Chair" is a documentary and historic figure painting that recorded friendship and communication of the central power with its minorities over 1000 years ago.
Imperior Sedan, 129.6x38.5cm, Yan Liben, Tang Dynasty ( by courtesty of the Palace Museum, Beijing.)
השילוב שעושה האמן בין ההיסטוריה הסינית והאמנות הסינית לחיים המשתנים בסין הנוכחית שהיא אפשרות מיוחדת של שילוב מחד של שלטון קומוניסטי אשר יצר סוג מיוחד של קאפטליזם , קאפטליזם שהוא עבד של העולם , מצד אחד מיצר סחורות לכל העולם ומצד שני משתעבד ומאבד את עצמו ואת העצמאות בעבור חופן דולרים, סוג המשטר הזה הוא בעל כמה פנים בעוד כל הפירמות הגדולות במערב עוצמות עיניים ומאפשרות ניצול מחפיר של העובד הסיני , אותו עובד אשר המשטר הקומוניסטי או המודל הקומוניסטי כביכול דאג לתנאיו הסוציאלים, הוא סוג של עבד , המשעבד עצמו בתיווך המשטר לתרבות הצריכה המערבית, רב הנסתר על הגלוי, הדיכוי אינו ידוע על פרטיו, השמעות מדברות על סחר באיברים, אנשים שבאיבחה מוזזים ממקום למקום, ביתיהם נגזלים, בתי כלא או מחנות ריכוז של מתנגדי המשטר שהופכים לבתי חרשות ענקיים ליצור של סחורות שלמערב אין יכולת להתחרות במחיר , ועוד שלל דוגמאות אשר כולן בעצם מספרות סיפור על סין היום .
יש אמנם בסין בערים גדולות תרבות "מערבית" כמעט נהנתנית, יש אפילו מיליונרים ומיארדרים, ויש אמנות ססגונית שאולי יכולה לטשטש מעט מעוקץ הדיכוי , יש אמניות סיניות במיוחד מדור ה-CARTOON GENERATION שמעמידות בפני הצופה עבודות מלאות שמחה ועונג על העת החדשה על חגיגת החופש המודרנית, אבל יש מציאות אחרת של דיכוי בסין, האמן הזה וואנג, קיבל חינוכו הפוליטי בקבוצה בחרבין אשר גיבשה קו ביקורתי , שנשען על הומניזם ומיצג את הקונפליקטים בין חדש לישן, בין תרבות הצריכה והדיכוי העכשווי לתרבות העתיקה שגם בה הדיכוי או הציות לשליט היה חלק משגרת היום. המבט שלו אירוני ומשועשע מכיל ביקורת אך גם בעל אמירה הומוריסטית כמעט קלילה.
העבודות ברובן הן צילומים מבויימים שנעשים בשפה מערבית אשר אנו מכירים גם מפרסומות למוצרים במערב- עולם הפרסומת והמדיה, מיתוג , זהות ותרבות צריכה, החוזרת ועושה שימוש בטכניקה של חזרה על מוטיב אחד טאטולוגיה של שטיפת מוח, חזרה ושיעתוק של דימוי חוזר ונשנה שהם בסיס ההזדהות עם הקאפטליזם.
Thinker, 180x90cm, Photograph, Wang Qingsong, 1998
Prisoner, 180 x 110 cm, photograph, Wang Qingsong, 1998
Catcher, 180 x 90 cm
Look Up! Look Up!, 180x115cm
המשך יבוא..
Bob Dylan – It's All Over Now, Baby Blue Live 1965
Posted in ויזואל, tagged ויזואל, מוסיקה on אוגוסט 30, 2008| Leave a Comment »
The Marmalade – Reflections Of My Life
Posted in ויזואל, tagged ויזואל, מוסיקה on אוגוסט 29, 2008| Leave a Comment »
תודה אייבי
Posted in ויזואל, tagged ויזואל on אוגוסט 29, 2008| Leave a Comment »
ילדים בסיכון
Posted in ויזואל, tagged ויזואל on אוגוסט 29, 2008| Leave a Comment »
ילדים בסיכון
38 אלף דיווחים בשנה על התעללות בילדים בישראל
12 אלף פניות קיבל משרד הרווחה ב-2007, רק מאזור ת"א, על ילדים שנפגעו
5-6 ילדים נרצחים בישראל מדי שנה על-ידי בני משפחותיהם
220 ילדים הוציא משרד הרווחה ממשפחותיהם ב-2007, על-ידי "צווים לקלט חירום"
190 ילדים הוצאו ממשפחותיהם בצווי חירום במחצית הראשונה של 2008
מקור: משרד הרווחה והמועצה לשלום הילד ועיתון גלובס
Wang Qingsong (א)
Posted in ויזואל, tagged ויזואל on אוגוסט 28, 2008| 4 Comments »
צלם סיני , אמן, צייר .
הפעם הכתיבה והסקירה יעשו טיפין טיפין שלב אחר שלב , לא בפוסט אחד.
חלק מהצילומים נעשים פנורמית , ולכן למען להיטב ולראות יש להקליק על הצילום ולהגיע ללינק שם המבט טוב וחד יותר.
וואנג משלב מיתולוגיות וסמלים והיסטוריה סינית עתיקה בתוך איזכורים מתולדות האמנות , הוא מנסה להפגיש ולעמת סמלים מודרניים, תרבות צריכה, נמוך וגבוה עם איזכורים מאמנות ה מערב הגבוהה של המאסטרים ומעתיק סצינות של ציירים לחיי יום יום בסין, תוך שילוב מההיסטוריה והמיתולגיה הסינית .
בודהא
Night Revel of Lao Li,
על רון חולדאי – הוא שורף ספרים?
Posted in Blogroll, הטוקבק on אוגוסט 28, 2008| 2 Comments »
כתבה מישהי טוקבק באתר העוקץ , טוקבק מאד נוגע ללב, אבל כזה שמסמן בדיוק במי מדובר, הכוונה על מי מגנים ואו מגינה שלי יחימוביץ אני הייתי מרחיב, וטוען שמי שממנה לראש המפלגה מחסל אנשים כמו אהוד ברק הוא זה שמוזיל כל ערך אנושי , אנשי צבא הם אולי כורח בל יגונה אבל דמוקרטיה חייבת לתת לאזרחים ורק אזרחים לנהלה, הבעיה עם מפלגת העבודה לא מתחילה בברק או ברבין ואו בחולדאי, זו בעיה עתיקת יומין , הנושאת על גבה את המצוקה של ישראל , ולו בגלל שהאופציה הסוציאלסטית היתה לא יותר ממכשיר לשליטה כפי שכבר נכתב בהעוקץ.
מפלגת העבודה היא שקר , עיניה היו תמיד נשואות יותר לביטחון מאשר לבני אדם- והיום היא מפעילה טרור חברתי היא שלוחה של ההון והשלטון יותר מכל מפלגה אחרת , תוצאות מעשיה ניכרים בהעדפות של החברה בישראל, שאותה מנהל הצבא, אין כסף לחינוך בריאות דיור ,תרבות, ואין כסף לנכים ונזקקים , יש כסף לקציני צבא, לצעצועי מלחמה, וזו המורשת האמתית של מפלגת העבודה, לטעון או אפילו לחשוד שמפלגת העבודה היא סוציאל דמוקרטית זו בדיחה לא מוצלחת.
הנה דבריה של אותה טוקבקסטית , מאתר העוקץ.
סיפור אמיתי על רון חולדאי, איש חינוך
27\8\2008 [זהר עתי]
בשנות ה90 כאשר רון חולדאי היה מנהל הגמנסיה, לקחתי קורס הכנה לבגרות במתמטיקה בביה"ס האקסטרני "יואל גבע" ששכן אז (אולי גם היום) בתוך הגמנסיה.
בד"כ הייתי קופצת מעל הגדר האחורית של הגמנסיה בהלוך ובחזור, כי זה היה קרוב יותר לתחנת האוטובוס וגם היה די קל לטפס על הגדר. שם היה מגרש הכדורסל של הגמנסיה (נדמה לי שזה רחוב רמז).
באחד מן הימים על מגרש הכדורסל היה מראה דמיוני לגמרי: ערימות עצומות של ספרים שהתפזרו על רבע מן המגרש ועוד ערימות רבות של ספרים על האפר שמאחורי המגרש, צמוד לשער הסמוך לרחוב רמז. הערימות היו בגובה עצום, חלקן גבוהות בערך כמוני. כשהגעתי הטרקטור שדחף את הערימות לכיוון השער עם הכף עוד עבד.
רון חולדאי כנראה קיבל תקציב או תרומה לספריה חדשה (לא ביררתי), והפתרון מה לעשות עם הספרים הישנים היה כנראה לפנות את הספרייה הישנה למזבלה.
ביליתי שעות על הערימה, הרמתי טלפונים והזמנתי אנשים לקחת ספרים. היה שם ילד אחד שגם חיפש ושמח מאוד למצוא ספר של "אריק הגבר" (או משהו כזה) עם אריק וטנק על הכריכה. גם התקשרתי (כמובן בטלפון ציבורי) לחברה שחבר שלה הוא דורון נשר שבזמנו היתה לו תכנית רדיו, כדי שיספר על המקרה ויזמין אנשים לקחת את הספרים לפני שישלחו למזבלה. הוא אכן דיבר על זה בתכניתו באותו לילה, בתור סיפור לא יאומן.
היו מאות ספרים מצויינים, חלק יותר חלק פחות בספרייה הזאת. ספרים מכל התחומים, ספרות יפה בעברית ובאנגלית. המון אנציקלופדיות מסוגים שונים לילדים ולא לילדים, ספרים על בוטניקה, זואולוגיה וביולוגיה. גם ספרי צה"ל וגבורתו וכיוצ"ב ו ספרי קריאה לילדים בכיתה א' וקלאסיקות של ספרות העולם. היו שם אוספים שנתרמו לספריית הגמנסיה מאנשים שזה מה שהחליטו לעשות עם ספרייתם ואספיהם "נתרם על ידי כך וכך" עם אקסליבריסים של בעליהם הקודמים של הספרים.
מצאתי הדפסה שניה ודי נדירה של Alice in Wonderland משנת 1923 בתוך הערימות. כמובן עם חותמת עגולה של "הגמנסיה הרצליה תל אביב" עם מגן דוד באמצע. יש לי אותה כמובן עד היום. הכריכה עשוייה הטבעה כחולה יפייפיה. התמונות בפנים צבועות בעבודת יד.
היו שם עשרות אלפי ספרים. לא היו מודעות בשכונה לתושבים שיבואו לקחת ככל הבא ליד. אני מניחה שגם התלמידים והוריהם לא הוזמנו לקחת ספרים. הספריה לא נתרמה לבית ספר שאין לו ספריה או ספרייתו מדולדלת. הספרייה לא נתרמה לספרייה עירונית מפריפריה כלשהי, או לאחת השכונות. הספרייה לא נתרמה לעיר או יישוב שכלל אין להם ספרייה. פשוט עם דחפור- בערימות- למזבלה. בוכייה מצמרמורות סוריאליסטיות של לופ פסיכוטי מוזר שמשולבות בו אסוציאציות שואתיות על גבול הקלישאה, יללתי בבכי ומועקה ואספתי ספרים עד שאי אפשר היה לראות יותר. למחרת בצהרים הערימה כבר לא היתה. רק שני חברים הצליחו להגיע כדי להציל משהו. (וגם לא היו לי כל כך הרבה חברים.) מיותר להוסיף שלעולם לא אשכח את זה.
ארכיון
כלים
יומן
ויזואל
עמודים
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
