בן 81 .
תודה לך אייבי על הכל.
| Peace is the word, and the voice of peace is the station. twenty four hours a da……… | ||
Posted in Blogroll on אוגוסט 27, 2008| Leave a Comment »
בן 81 .
תודה לך אייבי על הכל.
| Peace is the word, and the voice of peace is the station. twenty four hours a da……… | ||
Posted in Blogroll on אוגוסט 27, 2008| Leave a Comment »
מתנדבת במועצה לשלום הילד.
הבת שלה, הבחורה שנרצחה עם בעלה בגליל ברצח שנראה סתמי שלה ושל בעלה , אולי לא סתמי, בכל אופן היא ספרה בכתבה שהגברת הנכבדה הזו התעללה בה מינית כשהייתה ילדה, והמשפחה הזו הייתה משפחה שהיו בה מעשי התעללות וגילוי עריות.
אני מקווה שאיש לא מתכוון לתת לה להמשיך להתנדב במועצה לשלום הילד, לפחות שיעשו בדיקה , חייבים לבדוק .
Posted in Blogroll on אוגוסט 27, 2008| 1 Comment »
היא המשך המלחמה הבורגנית בכל השונים והחריגים, הם לא אוהבים עוני , הם אוהבים מלחמות ודירות של 40 מיליון במגדלי אקירוב, צריך להתגייס ולגייס את כל מי שאפשר למחוץ מעל פני האדמה את המפלגה הפאשסטית בורגנית מפלגת העבודה , שמחסלת עניים מגרשת את העוני ע"י חיסול אנשים.
הבוקר מת עוד הומלס.
כמעט לא עובר יום ללא מוות כזה, לאף אחד לא איכפת, את הסיפור של רוז מצאנו מעל כל העיתונים, זה באמת סיפור מזעזע, אבל אלפי ומאות אלפי ילדים שרעבים ללחם בישראל קולם בקושי נשמע, פעם בשנה מפרסמים את דו"ח העוני, המצוקה רבה , אולי אנחנו בדרך לתהום , דרך שתוביל בהתחלה וכבר מובילה למות חריגים , אנשים מהשוליים, הומלסים, חולי נפש, כל מיני הזויים, אבל בהדרגה האנשים שהיום טוב להם אלה בשכבות הבניים יגיעו למטה, ואז המעגל יתרחב, המימסד הציוני גידל פה בובות מטומטמות שהמעלה העיקרית שלהן היא ציות , לשרת ולציית, ואז להכנס למעגלי הגזל, להפוך לעושק, מי שיודע לעשוק יותר, שורד יותר, מצליח יותר.
מי שמטומטם וחמדן כמו רני רהב או משפחת רבין או אהוד ברק או אולמרט או ביבי, הוא השורד, הם מלמדים מגיל רך להיות זונות , את כל התוכניות הריאלטי, כל הכוכבים הנולדים בהרף עין, אהבה ללא תנאי ומצד שני שנאה ללא תנאי של ה"אוייבים" אז גם דב חנין סומן כאוייב, אני גם אוייב, וטוב לי שאני אוייב של הבני זונות האלה.
ושלי יחימוביץ חברה לעושקים , את מפלגת העבודה חייבים למחוץ , אסור לעולם להאמין בה, לא במי שרצח יהודים והפעיל גזענות , שדד את נצולי השואה את המיזרחים ואת הערבים, אסור לעולם לבטוח באנשים האלה , אסור .
Posted in Blogroll on אוגוסט 26, 2008| Leave a Comment »
כמובן בתנאי שהוא יהיה ראש ממשלה.
איזה חינוך הוא מתכוון לתת לילדים , איך מחסלים בלי למצמץ ?
Posted in ויזואל, tagged ויזואל on אוגוסט 26, 2008| Leave a Comment »
http://www.ubu.com/film/calle_double.html
Double-Blind
by Sophie Calle and Gregory Shephard
1992, 75:58 min, color, sound
Posted in ויזואל, tagged ויזואל on אוגוסט 26, 2008| Leave a Comment »
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אמנית נוספת אולי אחת המרכזיות של הקבוצה המוגדרת כ- CARTOON GENERATION האמנית מתיחסת לדמויות הדקורטיביות הללו כאילו הם שיקוף שלה, של הגוף שלה , היא דרך הציור הדקורטיבי הזה המאד מופנם ועדין דרך האמורפיות והפנים הגדולות שהשוני בין דמות אחת לשניה היא בצבע או בהתהוות קטנה ומרומזת של קצה אף, או נזילה מהעין , הדמות כהרחבה של האנושיות שלה כאדם , שמסמלת את המורכבות שלה אשר מיצרת מין שפה כזו של ניואנסים קלים כמעט בלי שנרגיש .
הפנים הגדולות הבובתיות הללו לא יכולות לספר את הסיפור של האמנית אלא רק כאשר מביטים בהם בסוג התבוננות איטי וארוך בקצב של הליכה או אפילו ריחוף מסויים .
Posted in Blogroll on אוגוסט 26, 2008| Leave a Comment »
Posted in Blogroll on אוגוסט 26, 2008| Leave a Comment »
עכשיו פסטיבל הזעם, והכעס הקולקטיבי הצבוע בישראל על הרצח המזעזע של רוז , הילדה עם העיניים הגדולות הכחולות, שמי בכלל יכול להרע לה , רק חיה רעה.
בישראל 5 אחוז של גילוי עריות, זה מספר בלתי נתפס, עצום זו לא תופעה שולית, היא מחרידה , גיליתי בויקיפדיה כי בישראל מותר לקיים גילוי עריות מעל גיל 21 .
ככה אגב בעוד ארצות בגרמניה חל איסור בכל גיל וכל מצבי הקירבה, דווקא בגרמניה .
אגב ביהדות גם חל איסור חמור על גילוי עריות.
Posted in ויזואל, tagged ויזואל on אוגוסט 25, 2008| Leave a Comment »
| Paul McCarthy is an American sculptor, performance artist and video artist. After attending the University of Utah, he studied at the San Francisco Art Institute (BFA, 1969) and then studied film at the University of Southern California (MFA, 1973).Initially influenced by Allan Kaprow and Yves Klein, McCarthy first developed a mode of violent performance painting, before he emerged as a performance artist in the early 1970s with a series of now notorious works. Interested in the parallels between American mass culture's pervasive infantilism and contemporary society's means of civilizing young children, through toys and educational TV shows, he attempted to blur all the boundaries between childhood innocence and adult knowledge and sexuality. Hot Dog (1974; see Rugoff, pp. 42-4) had McCarthy stuffing his mouth with hot dogs, binding his face in gauze; in Sailor's Meat (1975; see Rugoff, p. 47) he dressed in women's underwear and donned a blonde wig, while once again improvising with ketchup, mayonnaise and mustard to suggest bodily fluids.
In the 1980s McCarthy began to concentrate on found object sculpture, exhibiting many of the props used in his performances (as in the case of The Trunks, 1984; see Rugoff, p. 54) and making kinetic sculptures. He gave up live performances in 1984 but continued to produce performances on video. In the 1990s he produced more realistic mannequin-like figures which continued to explore taboos surrounding sexuality and the nuclear family. During this period McCarthy also began to make a series of static figurative sculptures reminiscent of theme park figures, mascots and consumer architecture. Spaghetti Man (1993; Montpellier, Fond. Rég. A. Contemp.) a large figure with a rabbit's head and a long spaghetti-like extension substituting for genitalia, demonstrates his continuing dependence on subversive humour, tastelessness and sexual subject matter to elicit a strong response. A retrospective of McCarthy's work was shown at Tate Liverpool in 2002, and his inflatable scupltures Blockhead and Daddies Bighead were installed outside Tate Modern in 2003. Bibliography With text from Morgan Falconer 10 December 2000 |
|
פעם ראשונה שנתקלתי ממש בעבודות של מקרתתי היתה נסיעה לברלין לפני כמה שנים, במרכז התצוגה של הביאנלה של ברלין היתה הצבה מרשימה במיוחד של מקרתתי מין חדר בנוי מחלקים שנפתח ונסגר באופן מכני תוך טריקה של הקירות שמתפרקים ומורכבים, נסגרים ונפתחים, החוצה ופנימה , כאילו הבית המושג בית הוא יצירה חיה שיכולה בכל רגע להשתנות .
Posted in ויזואל, tagged ויזואל on אוגוסט 25, 2008| Leave a Comment »