הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

Read Full Post »

ישראל היא במקום הראשון בעולם בהעסקת עובדי קבלן, מדובר בכ-400 אלף עובדים בענפים רבים ולא רק בנקיון ושמירה, גם בענפים "יוקרתיים" יותר.

התופעה למעשה החלה כבר בשנות השישים של המאה הקודמת, היא הלכה וצברה עוצמה תנופה וכמות העובדים הלכה והתעצמה עם השנים.
בעשרות השנים האחרונות הייתה מגמה לצמצם את המגזר הציבורי, כמובן שהמטרה הייתה יעול וצימצום המערכת, צימצום מספר העובדים שנועד להקטין את המגזר הציבורי סומן כמטרה בפני עצמה, את מספר העובדים אולי הצליחו לצמצם, ליעל את המערכת בספק אם הצליחו, למעשה הכסף או ההפרש בין תעסוקה ישירה הוגנת להעסקת עובדי קבלן שולשלה לכיסו של הקבלן או סרסור העבודה, בראשית הדרך הקבלנים היו אנשים מקורבים למפא"י, ואפילו להסתדרות.

שיטת היצוג של ההסתדרות גם היא נעשית לא ישירות למעט ועדי עובדים גדולים וחזקים, אלא באמצעות נציגים פוליטים ששולטים בהסתדרות.

ועדים חזקים במשך השנים היו אלה שנתנו יד להגדלת עובדי הקבלן, וליצירת עובדים סוג א' וסוג ב', סוג ג' הם עובדי הקבלן, הם היו נוכחים במקומות העבודה המוסדרים מאז ומעולם, בבנקים, במשרדי הממשלה, בחברת חשמל, במקורות בעיריות ובמועצות האיזוריות בכל המפעלים הגדולים ובכלל יש עובדי קבלן וכו.
כלומר עובדי הקבלן אינם תופעה חדשה הם היו כאן עשרות שנים, ולאיש לא הפריע מעמדם הנחות, במפלגת העבודה היו בעלי כוח אדם או קבלנים כחלק מהנוף חברים יקרים במפלגה, וכמובן גם במפלגות נוספות כמו הליכוד, הכל היה גלוי, הכל היה בריש גלי, ממש כמו חוק וועדות הקבלה הגזעני, כל מי ששייך למיינסטרים הציוני, ראה בעובדי הקבלן הכרח בל יגונה, כפי שאותם אנשים רואים בחוקי הקבלה עניין הכרחי, אפילו שהוא בעל השלכות מסוכנות וגזעניות. גם עובדי הקבלן מן הסתם הם הכרח בעיני אותם אנשים.

עכשיו המאבק של ההסתדרות אינו נגד התופעה, המאבק הוא בעד צימצום התופעה( זה גרוע יותר מאשר אי-עשייה בכלל כי עצם המילה צימצום אינה שוללת את התופעה), כאשר נשאלים הנציגים של ההסתדרות מדוע בכלל יש צורך בעובדי קבלן?

הם מוצאים לכך צידוקים כמו למשל עבודה זמנית, עבודה עונתית, הם אינם מוכנים לקבל העסקה ישירה של כל סוגי העובדים, אפילו למשל בעבודה עונתית או לצורך מוגבל וזמני, אין הסבר למה העבודה הזו עוברת לידי קבלן, למה אינה יכולה להיות העסקה ישירה עונתית, למה בכלל הקבלן נדרש לחיות על זיעת העובדים, למה נכנס הקבלן או סרסור העבודה לתמונה מלכתחילה.
ההסתדרות בעצם מצדיקה את התופעה, בעצם הכוונה שלה להסתפק בצימצום, וב"הבנה" ולו החלקית שהיא מגלה לעצם קיום התופעה, קיום התופעה מגונה בכל היבט, בכל מצב, עובדי קבלן הם צורת עושק מנוולת ורעה חולה, הדרך היחידה להאבק בתופעת עובדי הקבלן היא למצוא פתרון לתופעה ע"י חיסולה המלא והפיכת כל עובדי הקבלן למועסקים ישירות.

חלק מתמונת העושק נובע גם מכך שקבלן אינו מעסיק ישיר, כלומר בהינתן אי-תשלום או פציעה של העובד הקבלן הוא הכתובת ולא המעסיק עצמו או הרשות או המפעל שלמענו נעשתה העבודה, זה לא רק התנאים עצמם, אלא גם המצב שבו הכתובת של עובד שמועסק בבנק למשל אינו הבנק עצמו אלא קבלן כוח האדם או הסרסור.

גם כאשר יש צורך בעבודה זמנית או עונתית המעביד צריך להעסיק ישירות את עובדיו ולא לברוח מאחריות ע"י הכנסת קבלן לצורך ביטול העסקת עובדי קבלן או עובדים סוג ב' יש לחוקק חוק מפורש חד-משמעי שיבטל ויסדיר את העניין עד תומו.

Read Full Post »

ההתברגנות של המהפכה (?) הוא שלב הגיוני עד מאד, נכון שיש פה משהו מוזר, הנה קמה לה מחאה, אישה צעירה שלא הצליחה לשכור דירה בגלל מחירים חסרי בושה ומצב עלוב של יותר ויותר אנשים מהמעמד הבינוני, גם כאלה שגדלים בכפרים אליטיסטים, ואז פורצת מחאה, והשאר היסטוריה.

בשלב מסוים כאשר מתברר שזה עניין לא פשוט, שמחאה יסודית היא למעשה התעסקות בפוליטיקה, כלומר הקמת רשימה, או הצטרפות לרשימה וריצה לכנסת, שם בהינתן ונבחרת, אתה או את, מקבלים מנדט מקבוצת אנשים שבחרו בך, מסיבה כלשהי ולא נכנס אליה, אבל בשיטה הזו מאחר ואתה ואו את מקדישים את זמנכם למען הכלל או במילים אחרות אתם שליחי ציבור, הציבור מאפשר לכם גם קיום כנבחרי ציבור ע"י מתן תנאים די מפליגים או לפחות סבירים.

נראה כי דפני ליפ וחבריה החליטו להפוך את העיסוק המחאתי למשהו קבוע, זו כבר לא גחמה, זו אג'נדה אישית, עכשיו רק ניתן לשאול למה לא להקים מפלגה, לשחק לפי כללי המשחק, לא לחכות, עכשיו להפוך את המילים לכלים פוליטיים, פוליטיקה אינה בושה.

אבל עדיין ההנהגה הזו שאינה מיצגת איש, כלומר לא נבחרה בבחירות דמוקרטיות,לא החליטה להחליט.

מה שכן נראה שהחליטו זה להרויח את שכרם, הרי הם מקדישים זמנם למען המאבק החברתי, מה עם משכורות?

הוחלט להקים עמותה שתחלק לדפני ולחבריה משכורות, זה כבר לא עניין לחובבים, צריך לשאול את דפני וחבריה אם תהיה זכות לציבור התומכים להחליט שדפני ליפ וחבריה לא ראויים להנהיג, האם ה"מחאה" אינה כבר מאבק לשינוי התודעה, האם הם חושבים שתמיכת האנשים מובנת מאליה, יותר ויותר סימני שאלה עולים, יהיו מי שיאמרו שזה צפוי, אני לא מבין את הסיבה עדיין לאי-הקמת מפלגה פוליטית שתרוץ בבחירות הקרובות.

למה יש רושם שחבורת הצעירים סביב דפני מסתאבת מהר ממה שניתן היה לעלות על הדעת. אולי זה רושם מוטעה, אבל איך ניתן להסביר את העיסוק הזה בהשמשת המאבק לחברי הנהגה שלא נבחרה, והתחמקות של אותה הנהגה מהקמת מיבנה או מוסד שילך עם המאבק הלאה כלומר מפלגה עם מוסדות וחוקה פנימית שווה ופתוחה בפני כולם הרי סיסמאות הצדק והשוויון הם ליבת המאבק, קדימה לשינוי לא רק תודעתי של הערכים, מי שמקים עמותות לא מבשר על שינוי, על דרך חדשה.

נראה כי הביקורת היא כלי לגטימי אמנם, אבל הפיכת הביקורת למשהו מעבר, ואפילו לנסות לממש את האידיאולוגיה המגובשת שלא בדרך דמוקרטית פתוחה אינה מבשרת שינוי, עמותה אינה דרך חדשה, בסיפור הזה כבר היינו.

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000695047

Read Full Post »

אין שינוי זו האמת, גם בראשות שלי, זה אותה הסתדרות ואותה מפלגה מרושעת, אין הבדל גם בין פרץ המתלהם מכל מיקרופון שיש לחזור למדיניות החיסולים בעזה לבין שלי, הם מאותו סוג נאלח שאנו מכירים זה יובלות, מימיו המרושעים של האיש שצווח פה מדינה בדמותו ובמראהו.

ניתן ואף רצוי לקרוא את המאמר החשוב של רותי סיני ורן רביב בנרג, "די להפרד ומשול" על תפקידה של ההסתדרות בדיכוי עובדים, בהיותה למעשה פרקליט השטן, מהמפלגה הזו לא תבוא הבשורה החברתית המקווה.

וכאן המקום לברך על ההסכם בחיפה כימיקלים שנעשה כמובן ללא ההשתתפותה של ההסתדרות לדיכוי עובדים בראשות עיני. ההסכם היה בתמיכה וביצוג של כוח לעובדים, האלטרנטיבה להסתדרות שהיא עדיין בסיס העושק לעובדים בישראל ברוח מפא"י סבא.

הקישור למאמר כאן:http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=ea9e9ebf0ac017b4118658d123ad991c&id=2960

להסכם החדש לא נכנסו עובדי הקבלן, עדיין יש כ- 150 עובדי קבלן בחיפה כימיקלים שהסכם זה לא מכיל אותם, עד שלא תיפתר בעיית עובדי הקבלן לא פתרנו את הניצול והעושק, נקווה שזה יקרה במהרה.

Read Full Post »

היא מרביצה לילד חסר ישע, ואז למחרת או שבוע אחרי היא אוספת את כולם, ומרביצה בהם תורה, איך צריך לדאוג לרווחתם של חסרי הישע.

אני שואל בשקט את עצמי , הם לא רואים מה שאני רואה?

הם לא רואים אותה מכה שנים אחר שנים ילדים שעשקו אותם מכל ומכל והם מתוקים אבל חסרי ישע מוחלטים, והם בידיה עד רגעיהם האחרונים, אף אחד לא יודע, או שהם חוששים מהבושה, מהגילוי המסעיר, אני מנסה לדמיין את הכותרות, ואת הבושה, את כל השותפים הסמויים של הפשע, את שתיקתם במשך השנים, כל ההתנכלויות הקטנות שלה, העצבים הרעועים, הצעקות המטורפות, האלימות שיש בה באישה הקטנה הזו, וכולם כולל האנשים שאין לחשוד בהם מסרבים להשמיע קולם.

עכשיו היא שמה על שולחן שחור את תמונתו של רבין, ועוד משפטים נוספים שכולנו שבענו מהם הטפות חסרות שחר, אולי היא באמת מאמינה בזה, אבל אני ראיתי בעיני, במו עיני אותה מכה ילדה שכל חטאה שידה נגעה בבד צבוע כחול, יד תמימה שלא הגיעה לשם בשום כוונה להרע, והיא חילקה לה אגרוף קפוץ, צעקה, השפילה אותה, וזה עבר, שום דבר לא קרה, ועוד מצפים שזה ימשך, עד מתי.

פניתי למי שפניתי, אפילו צעקתי עליה שבוע אחד כשלא יכולתי יותר להבליג, ומעניין שבמשך שבועות אחרי שהבטתי בה ישר ואמרתי ללא חשש את מה שראיתי לנכון לומר, היא שתקה, האימתנית הזו, היא באה אלי והסבירה לי שהיא כמו יאנוש קורצ'ק והיא צודקת ותמיד, כמעט בבחילה ישבתי שם קפוא, מנסה לארגן לעצמי איפוק, והבטן רתחה, לו רק יכולתי לומר הכל, בלי כחל ושרק.

ואיך זה ממשיך, איך זה קורה עדיין, כאן ועכשיו.

הם קבעו לה תאריך, וזה נמשך, ונמשך, כל יום ילד אחר מושפל, היא מקללת, נועצת בהם את ידיה, מסתירה ומשקרת, והיא טובה לאלה שמסתירים את קלונה, כמה זוועות היא ואלה ששותקים שומרים קרוב לחזה, כמה פשעים קטנים, ואולי היא בעצם שליחה של החברה שלנו שפשטה רגל מוסרית מזמן, פשטה ולו את הזכות הבסיסית להקרא בית של עם, אם מותר לה להכות ילדים, וכולנו שותקים והמשרד שיודע ומפקח, שותק כבר שנים, והכל מוכר למי שצריך, והמשפחה העשירה שלה, והיחסים הקרובים והקשרים עם השלטון ההוא, הכל ידוע, והחיים האלה ממשיכים היא אולי מאמינה שהיא צודקת, היא באמת יכולה להאמין שהיא בסדר, ייתכן שזה מה שקורה בראש הזה שלה שמהלך קוממיות וכל האנשים מתרפסים בפניו.

כולנו פחות או יותר יודעים את כל השקרים האלה, אנחנו חיים טוב סביב השקרים ולאיש אין ממש יכולת להשיב את הדברים ולסובב את הגורל הזה שגורם לנו לומר בקול רם עוד ועוד שקרים, ואפילו מעל הבמות הכי מכובדות, אנחנו ממשיכים לשקר כאילו שד אוחז בנו ולא מרפה.

Read Full Post »