זו התימה של תערוכה במומה שכעת רצה, תחת הכותרת Inventing Abstraction , את התערוכה אצרה לאה דיקרמן השמות המוזכרים הם מפיקסו ועד מונידריאן, מלביץ, צזרה, מאטיס, סזאן, ועוד רבים וטובים, יש כמובן נסיון להעריך בדיעבד את הדרך המהפכנית של העבר ולבחון את הרלוונטיות של האבסטרקט לימינו.
לפני כמה שנים יצא לי לבקר בויטיני בעת שהוצגה שם תערוכה של נשים שחורות חסרות השכלה פורמלית באמנות או עיצוב שתפרו מין כיסויים שהורכבו מטלאים שחוברו, הטלאים הורכבו מצורות גיאומטריות ועם צבעים מן המוכן, כלומר ממה שהיה אפשרי, המטרה כמובן כלכלית ליצר שמיכה או כיסוי משאריות בד, התוצאה הייתה רחוקה רק מההיבט הפונקציונאלי וזה מה שגרם לאצירת התערוכה אז, התוצאות המרהיבות והקומפוזיציות המשכנעות והמרתקות שהושגו בצורה "טיבעית".
אני נזכר בתערוכה הזו כי הדיון הזה על אמנות; מה הביא את האמנים ואת האמנות לאבסטרקט הוא גם דיון גיאוגרפי ותרבותי-היסטורי, השפעות קיימות מאפריקה ומקישוט איסלמי הנשען על צורות גיאומטריות מופשטות, לכן זה בעצם מאמץ אנושי מורכב, שלא נולד רק ממקום מסויים, למרות שפורמלית בתולדות האמנות מקובל ליחס לקוביזם את התפקיד של הבשלת האבסטרקט, ועד להפיכתו לאחד הכוחות המשפיעים ביותר בתולדות האמנות.
http://www.moma.org/visit/calendar/exhibitions/1291
Inventing Abstraction, 1910–1925
http://www.newyorker.com/arts/critics/artworld/2013/01/07/130107craw_artworld_schjeldahl
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
