מה בדיוק איני יודע, מס כנראה, אין מקום בעולם, מלבד חלקת אלוהים הקטנה הזו שבה המציאו גזירות כאלה על העם הנבחר, העם הפולני, אין מקום על הפלנטה שבו יש מרחב יצירתי כזה עמוק ומגוון, אין מס, יש גביה, זה לא אותו דבר, כי בסוף, הרי אנחנו הופכים למתים, לוקחים הכל מאיתנו, את הנשמה, את פיסת העור האחרונה, רודפים אותנו בכל פינה, פקידונים שנראים כמו בנגוריון, עומדים על הראש, רק שנשלם, את הגרוש האחרון, אלוהים, ככה זה במולדת? ככה?
הם יודעים את כל הסודות עלינו, אפילו את הסוד ששמרנו מאימא ומאבא ומהאישה מאיפה, איך? אין תשובה, הם מביטים בנו אחרי שקיבלו טיפ מהמלשינון, ואז אומרים: "נו טוב תתפשט", "למה?" אני עונה: "אתה רופא?" "לא, אבל אתה חולה" זאת התשובה.
בדרך לגן העדן האבוד אנחנו נפרדים מהמעט שבכל זאת הצלחנו ללקט, אין לנו כלום, הכל לוקחים מאיתנו, זה צדק, המדינה לקחה, המדינה לא נתנה, תחי המדינה.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
