ויק מוניז הוא אמן ברזילאי שמיצר דימויים באופן קצת שונה מהדרך הנהוגה, חומרי העבודה שלו הם: סוכר, שוקולד, תיל, חוטים וכל מיני חומרים בעליל בלתי יציבים, לכן הדרך שלו לשמור על עבדותו היא צילום של העבודות שלו, בכך הוא גם עובד כצלם ומי שמתעד את עצמו ואת עבודתו. התהליך מעלה מן הסתם כל מיני סוגי שאלות. למשל מה מידת ההשפעה שלל ה הצילום על העבודה, בהיותו צלם שמתעד את פעולות היצירה.,
מפגש שלו עם קהל מובא בצורה של ההרצאות מ TED מן מהלך שוב של כפל משמעות בעצם בדרך כלל אמן מובא לידיעת הציבור ע"י איזה סוכן תרבות, כמו אוצר, או מישהו שמביא את האמנות בקונטקסט שהוא יוצר.

