Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for 15th ב-מרץ, 2013

יש משהו בזחיחות של חולדאי שמוכר עד לזרא, מוכר ממקומות אחרים, מאותו בית גידול, אותה אטימות שתמיד עולה בחיי אדם.

יש לו מזל שהוא לא מיזרחי, ערבי, אתיופי או חרדי, מן הסתם אז לא היו סולחים לו, אז היו באים איתו חשבון.

חשוב מאוד לדעת שזו מדינה שמאפשרת פאשלות לאנשים מסויימים, לבנים, שמאל ציונים, ואפילו המוות מוקטן לצורך המשכיות והרציפות, באיזשהו מקום קשה שלא לצאת נגד מדינת תל אביב, כאחד שגר בעבר בעיר הזו בתקופה אחרת, אני זוכר עיר קצת שונה, ופחות חזירית ומיועדת לעשירים, יש תאימות בין רמת החזירות שמופגנת בעיר בעשורים האחרונים, הנהנתנות, הבתים מנקרי העין, מסעדות הגורמה לאלו שרק להם יש, חנויות לעשירים, שכונות סגורות עם אבטחה, וכל יתר הסממנים החזיריים שעליהם הס מלדבר כי הם "משלנו" משלנו הכוונה למצביעי מר"ץ ואו האבודה.

חולדאי הוא סמל לאטימות חזירית, מישהו בעיר העברית צריך לנסות ולהחזיר את החמלה לעיר, לא די בביבי, יש חזירים דומים ואפילו גרועים מביבי שנהנים לא רק מתמיכתה של שלי יחימוביץ, אלא מתמיכה שבשתיקה של המדיה כולה.

חולדאי חייב ללכת, לא רק בגלל התוצאות של המרתון, אלא ובעיקר בגלל היותו איש אטום, השינוי לא נגמר בביבי, הוא יכול להתחיל גם בחולדאי.

Read Full Post »

היא ישבה כפופה, כמעט מפוצלת לצורות מנוגדות, ותיקתקה בציפרניים מושתלות ומעוצבות על מכשיר שהאיר את פניה החלקות הנאות, מדי כמה דקות היא הפטירה משהו, ואפילו פתאום היא צעקה משהו, מסביבה חושך, איש מלבדה לא היה בשעה ההיא שם בתחנה, הרגשתי שאני השומר שלה, היא המשיכה לתקתק כאילו היא אחוזה בדיבוק בעצם היום כותבים אובססיה, דיבוק זו מילה עתיקה.

העולם שלה היה מרוכז בין ידיה הקטנות עם הציפורניים הארוכות, כל העולם היה מצומצם ולרשותה, בזכות אפליקציה בקצה אצבעותיה, הרגע היה מיסטי מכדי שאבין אותו ממש, טרנסדנטלי מעבר להיקש ומבט, העולם הקטן או הגדול היה שם והיא ניהלה אותו במיומנות רבה.

Read Full Post »