הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

ההר הקטן הייתה גבעה קטנה, בה היינו מבעירים מדורות, פסי הייתה מנגנת בגיטרה ובמכנס קצר על הבית בניו אורלינס, עוד הרבה שנים תעבורנה עד שאנחת בניו אורלינס בעצמי ממש, ובמו עיני אראה את הביג בנד, שמזכירים צלילים של לואי.

והיה גם ההר הגדול, שם היה צריף, קן של התנועה, וגם היה  עץ קצת יותר למעלה לכמה בנים ובנות, מגיל רך בו בנינו  את הבית הראשון שלנו והחלומות היו מצועפים מעט.

ההר הזה נכבש בסוף על ידי הבהאיים שהקימו בו מבנה עגלגל וגן סכריני עד למרומי ההר הגדול.

כבר אין הר גדול או הר קטן.