בני ציפר כנראה השלים מהפך, אני לא יודע, אולי זו קונטרה למטחי התיעוב שקיבל בשמאל. השמאל יודע לשנוא. למרות ההומניזם הצרוף בו אנשי שמאל מנופפים כנראה לריק.
מזכיר לי כשהייתי בן 16 החלטתי שאני רוצה לסייר בשטחים, נער תמים, והלכתי ביהודה ושומרון, נסעתי למקומות שהיום ללא מלווה אני לא אתקרב אליהם.
ויפה שהורי לא שמו לי מכשול.
את בני ציפר אין מה לומר, שווה תמיד לקרוא, ימין או שמאל.
הנה קצת בני ציפר, שהימין מתמוגג ממנו. הוא רכש איכותי במיוחד לימין.
אשרי האיש שחדל להאמין באלילי השקר של השמאל וחזר אל אהבתו האמיתית. ארץ ישראל היקרה, חיכית לי בשקט שאמצא את דרכי בחזרה אלייך, אחרי שנים של תעייה בדרך. הו זריחות שמש מעל הרי הגלעד. הו מרוות, נענע ובזיליקום ששתלתי בין סלעי הגלבוע. הו עמק יזרעאל, ערש ההתיישבות הציונית העובדת. ואתם, בני העיר המצטנעת בית שאן, ששמחים לבואי, כי אני ה"סלב" המקומי, והם מתגאים בי על שאיני מהשמאלנים הרעים אלא מבין ללבם.
רשמיו של בני ציפר מסיור ביהודה ושומרון.
כתיבת תגובה