דמיינו את יאיר לפיד ראש ממשלה: צה"ל כבר בפאתי רפיח. הטייסים מפציצים, התותחנים מפגיזים, עזה חרבה. מאות הרוגים במכת האש הראשונה, חלקם שוטרי תנועה, כמו במלחמה הנפלאה ההיא, "עופרת יצוקה". במקטורן עור שחור המצביא לפיד מתדרך את כוחותיו: להרוג, להרוס, לחסל, להחריב. העם מריע, התקשורת ה"שמאלנית" באקסטזה, מקהלת המלחמה האחידה והקבועה. 50 ימים של שיכרון חושים, של הרג מזוויע בעזה ושל חרדה ורקטות בישראל, שלא היו מובילים לשום מקום. לזה בדיוק התכוון לפיד כשהסית השבוע: "זה הזמן להפעיל כוח". דמיינו את אבי גבאי… (מתוך מאמר של גדעון לוי)
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.6654815
גדעון לוי הארץ עוד אחד ממתרפסי בלפור, אהה נו טוב, הוא בין היחידים המעטים שמשבחים את נתניהו, שבטח היה אומר משהו כמו : לא מדובשו..וזה.
וברצינות לרגע, תראו איזה אבסורד, היום הפגינו תושבי עוטף עזה נגד המצב הביטחוני, הם רוצים דם, אלמלא הזיכרון שלנו שהם היו אלה שרעמו בעד התנתקות היינו יכולים לטעון שבקיבוצי העוטף הימין התקבע בתהום המילטנטיות.
כמה נוח, ולא שמישהו יכול להקל ראש בסבלם, אבל הרי הם דחפו למצב הנוכחי, לפחות חלקם. דם החיילים לא פחות סמוק מסבלם, עם כל הכבוד, עדיין שקול הדעת מתי ואם בכלל לפתוח במלחמה הוא לא מנת חלקם, זו הפריבילגיה של נתניהו של ראש ממשלה שמתנהג בינתיים למופת.
השמאל כבר לא שמאל והימין אם ביבי כזה, כבר מזמן עזב את המנטרות השדופות. יש עוד משהו שאנחנו לא יודעים, הרי לנתניהו יש מידע שלא נגיש לציבור ואפילו לא לשרים, זה טיבו של המידע הזה, והוא אולי הכריע את הכף. אנחנו לא יודעים.
ונזכור שבינתיים ראש הממשלה נתניהו הוא היחיד והמיוחד שלא פועל ולא פעל באופן אוטומטי, ולא שב למחוזות ה"מכה המכריעה" שמחזיקה מעמד עד למכה הבאה.
כמה טוב שההגה לא בידי השמאלבורגנים #.
כתיבת תגובה