הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

הוא פסע שפוף כרגיל,בגדי עבודה ישנים,הוא רק מכבס מידי פעם וכמעט לא מחליף,כל האוירה היתה דומה לאוירה שהיתה קודם, כמו תמיד, נעלי הבית היו קרועות ,הוא לא זכר מתי היו לו בכלל נעלים חדשות,כמעט תמיד הוא הלך גורר רגליים. מעליו השכנה עם העקבים , תמיד מרעישה, כאילו בכוונה, הלוואי הוא אמר שהיא תפסיק ללכת עם עקבים, זה עושה לי חור בראש, היא תמיד עשתה אותם רעשים, הם חזרוכמו אתמול , באותה שעה בדיוק, כמו שעון מעורר שנתקע .

ואז נשמעה דפיקה בדלת, מי זה יכול להיות פילחה מחשבה את ראשו, אבל הוא לא רצה אף אחד, שיעזבו אותו בשקט כבר.