Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for אוגוסט, 2008

העיר האסורה LIU REN

העיר האסורה LIU REN

US

US

Read Full Post »

דרוקסלנד וצ'אק קלוז

בעבודה של צ'אק קלוז יש את השילוב של הפורטרט עם מפה, מה שמרמז על טריטוריה, אם כי העבודה של מיכאל דרוקס שקדמה לה? "דרוקסלנד" בעיני טובה יותר, כי דרוקס יוצר ישות אחת , אינו מפרש ואינו מתפייט הוא משתמש באסתטיקה של המפות לצייר דמות או פוטריט , זו הבנה עמוקה וגם התוצאה היא מיוחדת במינה ורב שכבתית.

העבודה של צ'אק קלוז כך נכתב נוצרה ע"י שימוש במכשיר ניווט שנשלח לכל פינות כדור הארץ על מנת שיווצר בקונטור -קו הפורטרט , על רקע המפה הצבועה בצבע תכלת.

מתוך האתר ארט וולקר דברי ההסבר של קלוז:

 
 

 
 
  I am not trying to make facsimiles of photographs. Neither am I interested in the icon of the head as a total image. I don't want the viewer to see the whole head at once and assume that that's the most important aspect of my painting. I am not making Pop personality posters like the ones they sell in the Village. That's why I choose to do portraits of my friends–individuals that most people will not recognize. I don't want the viewer to recognize the head of Castro and think he has understood my work.–Chuck Close, 1970Chuck Close's approach to the canvas was inspired by the non-hierarchical, all-over surface of American painting epitomized for him by the work of Abstract Expressionists such as Jackson Pollock. After taking a picture of his subject, Close makes photographic prints that he uses to transfer the images to canvas. Utilizing a technique devised by Renaissance masters and adapted by contemporary billboard painters, Close overlays a working print with a numbered and lettered grid, and then reproduces the image block by block.In this format the image becomes a mosaic of black, gray, and white visual information that the artist replicates by spraying a mixture of black acrylic paint and water onto the canvas with an airbrush. Specific features like the illusion of light reflecting off the hairs of his beard were achieved by scratching paint from the surface of the canvas with a razor blade. Big Self-Portrait was the first of Close's no-signature series of monumental head-and-shoulder portraits.

Walker solo exhibition

 

דרוקסלנד

דרוקסלנד

Chuck Close’s Big Self Portrait

Chuck Close’s Big Self Portrait

Read Full Post »

Giorgio de Chirico

דה קירקו הוא אמן שתמיד אהבתי , הזיכרון שלי הבעייתי , זוכר מישהו שדיבר על שגעון בעידן המודרני כסימן לשפיות, ככה מצאתי את עצמי תמיד חש כשהבטתי בציור שלו, כאילו הציור של דה קירקו מנבא את המצב הבלתי אפשרי של המצב האנושי, את הגיחוך על הנסיון להלביש פרספקטיבה מדעית  במציאות ואת חוסר ההצלחה, לעומת אשר שגם מנסה להתמודד עם עיוותי פרספקטיבה אבל באופן שונה פחות מבריק מבחינה של מהות אנושית ויותר מצטמצם למשחק בעיוותים טכניים של הפרספקטיבה על דו-מימד שאיני אוהב, דה קרירקו הוא אמן מאד כבד לעומתו איפה הקלילות חסרת  המודעות של אשר, הצבעוניות שלו והגופים הם בעלי עוצמה רבה, הנטיה לכהה וחוסר הקלילות , עם מידה של עגמומיות והומור עצוב  והזוי אבסורדי ותלוש, כאילו שהוא מנסה לומר "תראו אני מנסה לצייר בצורה שכלתנית אבל משהו משתבש" ותמיד מאחורי קיר מופיע צל , אבל לא צל שמשחק בתוך כללי הפרספקטיבה הנכונים הכללים מתכופפים, והצל הוא צל עם רצון משלו , כאילו החלום הופך בסימטאות הקלאסיות למציאות שלפעמים היא סמלית ולפעמים היא סיוט לא מובן.

Read Full Post »

בשנת 82 הייתי מגוייס למלחמת לבנון, זה היה קיץ , והיה מונדיאל .

הפלוגה בה שירתתי חנתה בזמן המונדיאל ביער של אורנים די דומה לכרמל בהבדל אחד, היו שם הומני צ'יקאדות, מין חיה שבמחזוריות דשל כל כמה שנים מתעוררת ועושרה רעשים מוזרים, של נשימה כבדה, ככה מהבוקר ועד הערב , ולמחרת חוזר חלילה, רעש איום, בלתי מופסק.

כדי להמלט מהרעש הפלוגה "אימצה" וילה נטושה של קצין בכיר של צבא לבנון , בוילה היתה כמובן טלויזיה, סודר חשמל מגנרטור צה"לי ושם ראינו את המונדיאל .  אני חייב להודות שהמלחמה הזו הפכה אותי לאדם קצת אחר , זה התחיל בביזה של בית הקצין, אפילו את התחתונים של אשתו מצא אחד החיילים כראויים למתנה לבת זוגתו שתחיה בישראל.

זכור לי שפניתי למ"פ כעסתי נורא כאילו מישהו שכח לידע אותי משהו הקשור לעמי , וזו הפעם הראשונה שראיתי את ההשתקפות האמתית.

והוא הביט בי בחמלה, איש דתי , דרך משקפיים עבות, הבנתי והפנמתי

נדמה שכל פעם שיש מונידאל או אלימפיאדה פורצת לה מלחמה , הפעם בין ג'ורג'יה לרוסיה , קטונתי מלהבין מי אשם למה וכמה ועל מה פרצה המלחמה, הדבר היחידי שאני מתחיל לחשוד בו הוא העיתוי , איך זה שכל פעם פורצת מלחמה כשיש אירוע שבו עסוק כל העולם, המחשבה הזו אינה מקורית שלי, כבר היא עלתה ע"י נשיא ג'ורג'יה , זה עיתוי מצויין לבצע פשעי מלחמה , כל עיני העולם נשאות לבייגינג לשיאי הספורט בבריכה, לשייטים ולספורטאים אפילו בוש ופוטין נראו מעודדים במרץ את הנציגים ואפילו הנשיא פיירס בן ה-85 השם ירחם שהגיח שוב לחו"ל .

ספורט ואמנות .מלחמה ושלום הכל נראה מסביב כמו הצגה מופלאה הקיטש והמלחמות, סין שהיה חידה אולי אפילו לסינים, ארץ ענקית , בעלת מסורת , ארץ שבה היחיד נבלע בשאון ההמולה של ההמון מארחת כעת את כולם כמעט, בצל הדברים והחגיגה נפתחה מלחמה , אנשים מתים , חיים מסתיימים באיבחה, למי שנפגע שום דבר לא יהיה כמו לפני , האולימפיאדה תהיה לכל היותר ציון דרך , היא תהיה סימן להתחלה חדשה סיוט שהחל בצל הקיטש המאורגן .

Read Full Post »

מן העיתונות הפרופסור הסוציולוג המכובד.

נדמה שזה אחד הדברים הקשים שמלוים את כל נושא הפשיעה המינית, לי כגבר החל השינוי בתודעה ובהבנה העמוקה רק כאשר נקשרתי לאישה כבת זוג והיא ספרה לי על התעללות שעברה, זה הפך אותי במידה לא קטנה לפמינסט מחק כמעט לחלוטין את החינוך השובניסטי הישראלי שקבלתי.

אבל הבעיה העיקרית היא היחס של החברה בכתבה הזו למעשה יש דיווח על אוזלת יד של המשטרה שנובעת כנראה בעיקר מהמצב שבו נשים חוששות להתלונן ולעבור בהמשך מסכת יסורים על פני שנים של חשיפה והמשך התעללות תקשורתית , אחת הנשים שהתלוננו על חנן גולדבלט ביום שבו הוא הורשע באונס, חטפה מטח של קללות מחבריו , שהם דמויות מפורסמות, שאפילו לאחר פסק דין שהכריע כבר את הדין, הם עמדו שם וללא בושה או גוננו על ה"חבר" שלהם והגדיל לעשות אחד מהם שתקף מילולית את אחת המתלוננות במסדרון בית המשפט , השמיץ אותה וקלל אותה .

אם זה יחס החברה , ופה מדובר בנשים משכילות , דעתניות, אם הן חוששות מהסטיגמה של קורבנות למעשה תקיפה מינית , אין פלא שהמשטרה מתקשה למצוא נשים שתסכמנה להכנס למערכת כזו שהיא כנראה מעדיפה את הפגיעה והתקיפה המינית ואינה מעודדת יחס של אמפטיה כלפי נשים שעברו תקיפה מינית או מיעוט אבל קיים של גברים שעברו תקיפה מינית. זה מסביר את הקושי להרשיע ולחקור נושא כזה שיש בו סטיגמה חברתית קשה.

ומה יהיה , נניח במקרה ולא יהיה אישום , האם הפורפוסור המכובד יחזור לתפקידו וימשיך להדריך סטודנטיות , גורלן האקדמי ימשיך להיות תלוי בו?

אגב יש לציין כי החשיפה החלה באתר העוקץ , שם כתבה מאמר אחת הסטודנטיות על המחלקה עצמה והעניינים המשיכו להתגלגל הלאה עד לחשיפה המלאה , שכנראה אינה מלאה, כנראה שהמחיר שנשים משלמות על חשיפה הוא כה גבוה עד שזה לא מובן מאליו כי הן תמשכנה להתלונן.

החברה הישראלית היא שובניסטית, אלימה וכוחנית , אין זה מפליא שקיימות תופעות כאלו במקום הכי "מואר" במקדש הדעת של החילוניות מתרחשות פרשיות של אלימות , רמון הממלא מקום של ממשלת ישראל הוא עבריין מין מורשע, זה היחס של החברה בישראל לעבריינות מינית.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1010828.html

Read Full Post »

otto dix

 

אוטו דיקס תמיד טוב לחזור לעבודות החזקות שלו.

Read Full Post »

droord

 

 

הסבר קצרצר-

הנסיון שלי פה ליצור מילה שיש לה השתקפות ויזואלית , הרישום בעזרת פוטושופ מתהפך אופקית ומולי הרישום בפוזה הטיבעית שלו , יחד נוצר רישום חדש, המילה DROORD היא אותו תהליך מילולית אלא שלמילה אין פשר היא צליל סתמי שבאותו רגע עולה לי לראש.

בעבר עשיתי את הנסיון הזה גם עם רישום עם משמעות שעצם ההפיכה על דף יוצרת משמעות חדשה , בעתיד אם זה יתאפשר לי ארצה לעשות קומבינציות כאלו בעוד סיטואציות , התהליך שרירותי לכאורה אבל מיצר משמעות בסופו של תהליך.

Read Full Post »

אין מילים

הרגשה כזו שאני לא רוצה לכתוב ולא לדבר לשתוק, רק לשתוק .

 

זה המצב אמרו שבעת ההיא המשכיל ידום אני לא בטוח שאני משכיל אך המשכילים שאני מכיר בעיני עילגים לא רהוטים לרובם אין באמת מה לומר ואם יש זה חסר שחר לרוב , אני מוצא בקלות פגמים בהם בדיוק כפי שאני יודע שכל מה שאני כותב זרוע בפגמים לרוב.

זו לא ענווה אולי זו השלמה, שלא ניתן לשנות את המציאות שתהליכים שמתחילים בסופו של דבר גולשים למקום ההוא, של חוסר יכולת לתפקד, אני מכיר בזה אולי כי אין לי ברירה.

אז להבא אם אני אצליח לשרוד אולי פה יהיו רק לינקים הרבה תמונות ופחות מלל, מלל מעצבן אותי במיוחד מלל שאני כותב, השאלה שמתרוצצת בראש לאן זה מוביל, אם יש תכלית. אני מחפש מלל שיהיה הולם את  הרגשתי זה כרגע כמעט לא קיים.

 

קראתי אתמול קצת במקרה איזה פילוסוף שמנבא תקופה שדי מאופיינת בכאוס הזה, בתרבות סנסציונית במשהו מלאכותי , אסוני, חסר יכולת ממשית של הבעה זה כאילו סוסים מושכים לכמה כיוונים קקפוניה כאוטית לא רק פיזית בעיקר מחשבתית, ובאמצע קשור לסוסים אני  וכל מי שמחפש משמעות , אולי זו הבעיה , שאני עדיין מחפש כיוון ומשמעות, אולי זו דרישה מופרזת בעידן המולטי , הנוכחי. המולטי הזה האורגזמה היא לא עונג היא מולטי, ואמן אינו אמן אם הוא לא בן תחומי , תפסת מרובה לא תפסת.

נראה שלמי שיש מצפון גמיש , ויכולת לזוז ממקום למקום בלי עכבות אתיות , להכפיל ולשנות את זהותו -יש יתרון, כי יכולת ההתאמה למציאות חשובה , יותר מאשר המשמעות של הדברים, זה טיפשי במונחי היעילות של העולם הנוכחי לדבר על מציאות שבה יש משמעות, העידן של הכאוס חוסר ההבנה חוסר היכולת להבין ולתת לדברים משמעות, הפחד הגדול הוא שבאיזשהו שלב נאבד שליטה על הדברים , נמצא את עצמנו במדרון שלא יהיה ממנו מוצא.

ואולי זה רק בראש שלי, קשור למצבי האישי ואינו קשור לסביבה , אולי.

 

והנה זה מוזר כתבתי עוד ערימה של שורות , טכסט.

Read Full Post »

בישראל , איילה סאבג מרציאנו שזוממת הקמת הפנתרים מחדש , הושלכה לכלא .

 

העיתונים שותקים , הס , כלום לא קרה ,מוזר.

Read Full Post »

החום הזה

מעיק, המחשבות והגוף צריך מנוחה ולשכוח ולאגור אנרגיות.

 

החלושס שמלווה אותי הוא כנראה לא רק בעייתי.

Read Full Post »

« Newer Posts - Older Posts »