ראיון עם האמן המסקרן פול מק'רתי במגזין "בומב" .
http://www.bombsite.com/issues/84/articles/2564
ועוד אמן מסקרן Richard Prince
Archive for אוגוסט, 2008
Paul McCarthy, Spaghetti Man
Posted in ויזואל, tagged ויזואל on אוגוסט 6, 2008| 2 Comments »
פעם
Posted in Blogroll, tagged ליריות on אוגוסט 6, 2008| Leave a Comment »
דאגנו לניצולי השואה
Posted in Blogroll on אוגוסט 6, 2008| Leave a Comment »
ככה אמר ראש הממשלה אולמרט בנאומו המרטיט .
לא ידעתי מה לכתוב, דו"ח דורנר , הבושה הגדולה, את התיעוב מהאיש הזה מכל מה שהוא מיצג, בתמונה שלו אוכל בבית תמחוי יש תמצית של הרוע הבנאלי שיש באיש אולמרט, זה רוע הרבה יותר מתוחכם מרוע פרמטיבי וולגרי חשוף.
רק בגלל שאני בדואי?
Posted in Blogroll on אוגוסט 4, 2008| Leave a Comment »
סרט וידאו של הטלויזיה החברתית שעושה עבודת קודש.
העתיד האורבני
Posted in Blogroll on אוגוסט 3, 2008| 2 Comments »
בהיותי בגרעין בנח"ל עד שלב מסויים מאד מוקדם הבנתי שמשהו לקוי בשיטה, שהיא מעדיפה קומבינטורים, אנשים שלא עבדו והיו בעלי יכולת השפעה חברתית נאמר בעלי יכולת מניפולטיבית היו במעמד של מנצלים בתוך הסיטואציה הקולקטיבית. ואז נפרדתי מהשיטה והלכתי ממנה גם בהיותי איש עם כישורי חברה מינמליים לא עזרה לי במיוחד וחוסר הרצון להתפשר על יושר אישי גם לא הכניסה בי רצון, למרות שהייתי מאד מקובל חברתית ומאד פופלרי ברמה האישית.
אז שללתי אותה מהיסוד, לדעתי בעתיד תקומנה בעיר קהילות של אנשים שיחזירו את המעמד של הערבות ההדדית, ולו בגלל שכרגע המצב הוא הפוך, המציאות החברתית בישראל היא של חזירות בהמית כלפי אנשים, ברמה אישית וכללית.
יש מצבים בלתי יאמנו, למשל עצמאי שאיבד את מקור הכנסתו לא זכאי לשום תגמול אפילו אם שילם כל חייו לביטוח לאומי, מדובר פה בקניבליות חזירית בלתי נתפסת.
המטרה בהקמת קהילות קולקטיביות היא שאדם לא יגיע לפת לחם כאשר אינו זוכה לתמיכה סביבתית , שתהיינה קהילות שתפתחנה אותו , גם אישית וגם חברתית, שכונות יזכו למראה חדש, תהיה אחריות לאנשים על המראה של הרחוב, של השכנים , המושג עזרה הדדית לא ישמע חסר ערך, זו לדעתי הדרך היחידה להצלת החברה בישראל כיום.
נוסיף לצורך הזה גם את המצב הסביבתי ואת חוסר יכולתו של אדם בודד לשרוד בחברה כל כך קניבלית וחסרת אחריות, הנסיון לנהל במדינה בה אנשים משרתים במילואים כ-20 שנה קאפטליזם חזירי יהרוס והורס כבר את כל ריקמת החיים, אני מקווה שאנשים יתעוררו מהר מהחלום הקאפטליסטי הממאיר הזה שמצליח למעטים וגורם לשקיעת אנשים רבים במירוץ מטורף שסופו כשלון טוטאלי ואכזרי.
יש מודלים של אנשים צעירים , אבל הם לא נוסו במקרים של אנשים מבוגרים והגיע העת שזה יתרחש. הסיכוי לא רב אולם אם לא יתרחש יש סיכוי סביר של חיסול יכולת הקיום להרבה יותר אנשים מאשר נדמה .
ההדגשה היא על חיים לא ממש משותפים אלא על ערבות הדדית כלומר על עזרה במעגלים פנימיים והקמת קהילות תמיכה.אנשים בגילי מבוגר יזכו לבטחון , אנשים צעירים יראו בחיי שיתוף ואחריות חברתית מודל. המודלים האלה בתוך העיר יכולים להציל את העיר מחורבן אורבני מתקדם.
המצב הנוכחי של אלימות של סביבה מוזנחת שסומכת על עיריה שהיא בדרך כלל אירגון מושחת שלא תורם לרווחת התושבים לא יכול להמשך, אבל נראה שרבים המכשולים , שתהיה לזה בהתחלה הענות מועטה אם בכלל.
ואולי אני הוזה , כרגיל.
נשיקה מבעד רעלה
Posted in Blogroll, ויזואל, tagged ויזואל on אוגוסט 2, 2008| 1 Comment »
ראיון עם אחת מגדולי האמנים של תקופתנו שירין נשאט האירנית בעברית בעיתון הארץ ראיון שעשה אחד בשם ים המאירי בניו יורק.
"נשות אללה":
חלק מהראיון-
את רואה את עצמך כחלק מזה?
"מתוקף הדברים הפכתי לסוג של אקטיוויסטית – חשוב לי להשתמש באמנות שלי כקול הקורא לדיאלוג. אבל הקול שלי והמסרים שלי אינם דידקטיים. השפה האמנותית שלי שואבת מהשפעות פילוסופיות מזרחיות ולכן מבקרים מערבים לפעמים טועים בה, הם עושים הקשרים מאוד פשטניים. קשה למבקרים לפעמים להפריד את עבודת האמנות מהנושא שלה: הם עוסקים בשאלות כמו האם את בעד המהפכה או נגדה? בעד השאה או נגדו? הדעות הפוליטיות שלהם מאוד משפיעות על השיפוט של העבודה.
"לפעמים יש לי תחושה שכאשר העבודות נמצאות בגלריה – מנצלים אותך לזמן מסוים, האספנים רוכשים אותן, הם מנכסים אותן, שמים אותי בכיס שלהם. חשוב לי לפנות לקהל רחב. לכן עשיתי את הסרט, חשוב לי לתקשר לא רק עם מי שלמד היסטוריה של האמנות. אני רוצה שהאמנות שלי תסייע, עד כמה שרק ניתן, ליצירת קשר. הדרך שבה המערב מסתכל על איראן היא לא מדויקת. אני חושבת שדיכוי וכפייה ובעיות שנובעות מהם קיימים במקומות רבים אחרים בעולם, גם בישראל".
Kehinde Wiley
Posted in ויזואל, tagged ויזואל on אוגוסט 1, 2008| 3 Comments »
אמן אפרו אמריקאי , מצייר פוטרטים של זכרים בדרך כלל שחורים מהרחוב האורבני למשל של הארלם בניו יורק, מעלה אותם על בדים גדולים הם מצויירים בפוזות שנלקחו מתולדות האמנות , נאמר בביוגרפיה שהוא מושפע מטיצאן , רפאל ואף אינגר מסגנון הרוקקו הצרפתי ועוד.
הוא גם משלב ערבסקות בציוריו ואורנמנטיקה מוסלמית שמוכרת בשימוש דומה ע
"י אמנים ישראלים כמו טל שוחט , אחמד כנען ואולי עוד אמנים.
ווילי מצלם ועושה שימוש במחשב ועיבודי מחשב הציור שלום מאד מהוקצע , טיפ טופ , נקי, מסוגנן עד לקצה , אירוני, אפילו גרוטסקי בעיקר של גברים אפרואמריקאים בפוזות מתולדות האמנות , גברים מהרחוב בהארלם , הנכחה מהסוג שמנוכס ע"י אמנים , אשר מיצגים את האחר בתוך סצינה קאנונית , שכבר קבלה את תוית האיכות של תולדות האמנות ומוכרת .
הציורים יכולים להטעות הדמויות כל כך מהוקצעות עד כי נראה שמדובר בדור זהב של מציאות פרחונית חסרת בעיות , ולא כפי שאנחנו מכירים את המציאות האמתית של גבר שחור אורבני בארה"ב, זה קצת בעיני לא "טיבעי" המניפולציה התרבותית חברתית הזו בה גבר אורבני אמריקאי שחור נדרש להצטלם בפוזה מתולדות האמנות כאשר מסדרים לו מסביבו קישוטים שכביכול יחברו אותו לעבר גדול ועשיר תרבותי נראים כאילו הם חלק מתעמולה ולא מנימוק בעל תוקף אמיתי, זה נראה מאולץ וכפוי, בגלל המהוקצעות היתרה נזכרתי בשלטי הענק של הסרטים שמציורים גם כן כדבר אייקוני מושלם אבל בזילות פרסומית מסויימת.
ולינק מארטנט על וויילי
http://www.artnet.com/awc/kehinde-wiley.html
Immaculate Consumptio
אפשר להראות את הדמיון של העיצוב של העבודות לעבודה אחת של אחמד כנען , לא במטרה להוכיח על קשר מסויים אלא על השימוש הדומה באורנמנוטיקה מוסלמית .
ציור
או בדיוקן של טל שוחט שמזכיר בהפתעה רבה את הדיוקנאות של ווילי .
ALEN
ארכיון
כלים
יומן
ויזואל
עמודים
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
