Archive for ספטמבר, 2009
Xe Biennale d'Art contemporain – Partenariat Haul
Posted in ויזואל on ספטמבר 28, 2009| Leave a Comment »
RYAN MCGINLEY
Posted in ויזואל on ספטמבר 27, 2009| 3 Comments »
האמן הצעיר ביותר אי-פעם שלו נערכת תערוכת יחיד בוייטני רק בן 26.
הרוח שעולה מהצילומים היא רוח הנעורים, וגם געגועים לטבע הבתולי היפה בלי המרכאות הלא נגוע, הראשוני, יופי של נעורים, מצמית.
Falling (Sand), 2007
Coley & Marcel, 2007
-
- Falling (Sand), 2007
-
- Coley & Marcel, 2007
-
- Marcel, 2007
-
- Ann (Windy Truck), 2007
-
- Ryan McGinley Jonas (Glow Falls), 2009 C-print 27.9 x 35.6 cms / 11 x 14 ins
-
- Ryan McGinley Moon River, 2008/2009 C-print 101.6 x 66 cms / 40 x 26 ins
Marcel, 2007
Ann (Windy Truck), 2007
Ryan McGinley Jonas (Glow Falls), 2009 C-print 27.9 x 35.6 cms / 11 x 14 ins
Ryan McGinley Moon River, 2008/2009 C-print 101.6 x 66 cms / 40 x 26 ins
חתימה טובה
Posted in Blogroll, ליריות on ספטמבר 27, 2009| 2 Comments »
אני לא צם, למעשה תמיד כפרתי, אבל זה מעייף, אז לא אנמק, כי בצער מסויים אני יודע שאין טעם. אין טעם לנמק.
הטקס היהודי של סליחות ומחילות אינו מעיד על כפרה, ובכלל זה סוג של חיטוי צבוע של יום אחד בשנה שהתאריך העברי בחר.
אני הייתי היחידי במשפחתי שלא צם, אולי פה ושם במין אתגר ספורטיבי צמתי כדי להיות כמו כולם בגיל רך, ואז חדלתי, גם עכשיו איני רואה את הצורך לצום, מסביבי כופרים גדולים ממני צמים, ואני מנסה לא לשאול למה, זה מיותר, אין סיבה לתהות על הטקס החברתי הזה, הוא כפוי כי אנחנו כאן. אולי זה בסדר השקט הזה . איני מבין למה יש דרישה כזו מעיקה ואיזה צורך יש בחג הזה לרגום באבנים מכוניות ואפילו אמבולנסים אבל זה העם שלי.
כשעשיתי מילואים לפני כמה שנים טובות ביום כיפור, כנהוג הודעתי למפקדים כי אני לא צם, נהוג היה לשמור ארוחה קרה למי שלא צם, התמזל מזלי והמפקד היה איש דתי, כיפה סרוגה.
בצהריים הוא עלה לעמדה בה שמרתי והזכרתי לו שאני מצפה לארוחה, הוא הביט בי, וגער בי בקול על שאיני יכול יום אחד בשנה לצום, ולהזדהות עם עמי, זה נשמע כאילו הוא גוער בילד רך בשנים מה שמיד הצית בי תרעומת, ועניתי לו בצורה בוטה וחד-משמעית, משהו בנוסח "אנא תשתדל לא לדחוף את האף שלך לצלחת האוכל שלי"
ככה זה נגמר במשטמה עזה שהוא שטם אותי, אבל קבלתי אוכל, כמו שנהוג, למי שלא צם.
זה לא מנע ממני לברך את כל מי שראיתי בגמר חתימה טובה, שלא לומר שברכו אותי בברכה הזו חזרה. תמיד מברכים אצלנו בחתימה טובה, זה קל יותר ככה.
לא ממש איכפת לי להיות נחמד ולאחל לכל שונאי, וידידי המועטים "גמר חתימה טובה"
אז באמת, שיהיה גמר חתימה וזה, שלא נדע צער ומלחמות ושנה טובה ובריאה.
וזה.
CocoRosie – Hairnet Paradise
Posted in MUSIC, video art, ויזואל on ספטמבר 26, 2009| Leave a Comment »
Bo Diddley – You Cant Judge A Book By Its Cover
Posted in MUSIC, ויזואל on ספטמבר 25, 2009| Leave a Comment »
משהו מהזיכרון
Posted in Blogroll, ויזואל, ספורים קצרים וכל מיני on ספטמבר 25, 2009| Leave a Comment »
כשהייתי ילד בערך בגיל כתה א' התאהבתי בילדה ששמה אורית, נדמה לי שבגלל הסודר שלה וגם בגלל שהייתה יפה, היו לה צמות ועיניים יפות מאד, ואז גדלנו, והיא הפכה לילדה מעצבנת.
כנער לא אהבתי אותה, היה לה צחוק מעצבן, מין צחוק מתגלגל כזה שלא תלוי בנסיבות, צחוק אוטומטי לחלוטין.
כנער גם, החליטו הורי לעבור דירה מהדירה הקטנטונת שבה נולדתי, אביה של הבחורה הזו היה קבלן וממנו הם רכשו את הדירה, דבר שהוסיף לסלידה שלי ממנה ברבות הימים, כנראה שהייתי רומנטי ביחס לכסף, עכשיו אני מבין עד כמה זה עיצב את מה שהפכתי להיות במרוצת השנים, גאוות עניים היא דבר רע, אבל לפעמים היא מעידה על מוצקות של יושר.
לפני כמה שבועות הכרתי גברת בנסיבות לחלוטין בנאליות, היא הזכירה לי ילדה שהייתה שכנה שלי ברחוב בו גרתי, אז טרם עברנו דירה. והיא לא אורית, היופי שלה היה שונה מזה של אורית; היופי של אורית נעלם כאשר גדלה, היופי של הילדה השנייה נלקח ממנה.
היא הייתה ילדה יפה מאד, כזו של צמות בלונדיניות ועיניים כחולות בהירות, היא הייתה מלאת חיים (אני די לא אוהב את הביטוי מלא חיים אבל במקרה הזה הביטוי הולם) שובבה ומאד חכמה, כל מי שנתקל בה, הרגיש שמחה וסוג הארה ; יש ילדים וילדות כאלו, לא משנה עד כמה הם רכים בשנים, הנוכחות שלהם מורגשת, במקרה שלה היא הביאה אושר לסביבה, וגם הייתה יפה במיוחד, ילדה של טבע, צוחקת כל הזמן, צחוק כזה מלא וטיבעי.
אביה קנה אוטו ועשה רישיון בגיל די מבוגר, והייתה תאונה, היא נפצעה קשה בתאונה, ואחרי תהליך החלמה קשה וארוך הפכה לנכה, היא כבר לא הייתה אותה ילדה יפה.
הנכות יצרה אדם חדש, היא הפכה נוקשה וצולעת, הילדה היפה נעלמה, בלעה אותה התאונה.
לאחר די הרבה שנים שעברו מאז הייתי בטוח שזו היא, אבל לא היה לי נעים לגשת אליה, אולי כי חששתי שהיא לא תרצה להיזכר בימים ההם.
יום אחד לא עמדתי בפיתוי ונגשתי אליה ושאלתי אם היא אותה ילדה מרחוב… היא חייכה וענתה שכן, ואז דברנו, והיא שאלה אותי אם אני זוכר אותה כילדה ואם אני זוכר את התאונה, עניתי שכן.
ודווקא הייתה שיחה יפה, נעימה אפילו, קצת מהילדה בכל זאת נשאר בה, הצלחתי להבחין בזה כשהיא ספרה לי שיש לה ילדים, שהיא נשואה, ואפילו לאחרונה היא סבתא חדשה .
היא בסוף אמרה שהיא שמחה שאני זוכר אותה כשהיא הייתה ילדה.
Positively 4th Street – Bob Dylan
Posted in MUSIC on ספטמבר 22, 2009| Leave a Comment »
TITLE: Positively 4th Street
Lyrics
You got a lotta nerve to say you are my friend
When I was down, you just stood there grinning
You got a lotta nerve to say you got a helping hand to lend
You just want to be on the side that's winning
You say I let you down, you know it's not like that
If you're so hurt, why then don't you show it
You say you lost your faith, but that's not where it's at
You had no faith to lose and you know it
I know the reason that you talk behind my back
I used to be among the crowd you're in with
Do you take me for such a fool to think I'd make contact
With the one who tries to hide what he don't know to begin with
You see me on the street, you always act surprised
You say, "How are you?" "Good luck," but you don't mean it
When you know as well as me you'd rather see me paralyzed
Why don't you just come out once and scream it
No, I do not feel that good when I see the heartbreaks you embrace
If I was a master thief, perhaps I'd rob them
And now I know you're dissatisfied with your position and your place
Don't you understand, it's not my problem
I wish that for just one time you could stand inside my shoes
And just for that one moment I could be you
Yes, I wish that for just one time, you could stand inside my shoes
You'd know what a drag it is to see you
Dieter Appelt
Posted in ויזואל on ספטמבר 22, 2009| Leave a Comment »
Dieter Appelt, ”Der Fleck auf dem Spiegel,den der Atemhauch schafft”,1977, photography
לזייף חופשה
Posted in Blogroll, video art, ויזואל on ספטמבר 22, 2009| Leave a Comment »
בחופשות בחו"ל יש מימד של הולכת שולל עצמית, ניתן להבין את מהות הולכת השולל בעצם מהרגע בו אדם נוטש את חייו לכמה שבועות ומנסה בעזרת "המראה דרך דמעה שקופה" לנחות לרגע במציאות בה הוא אינו פקיד העיריה , או סתם איש אפרורי או סתם משפחה שחובות משכנתא הן הדבר הכי מוחשי הנוכח בחייהן. הרצון לברוא ולו לרגע חיים אלטרנטיביים ולהתנתק מהמציאות חזק וקיים בדרגות שונות בכל מקום שמציע לתייר חויה מעולם אחר.
יש צלם בשם Reiner Riedler, המתמחה ביצירת האשליה שבה ניתן להכנס לפנטסיה רגעית כתחליף לרצון בלתי ממומש לטיול למקומות שאינם בהישג יד.
-
- SUPERMAN OVER RED SQUAR TURKEY 2006
SUPERMAN OVER RED SQUAR TURKEY 2006
the Angelo foundation
Posted in video art, ויזואל on ספטמבר 21, 2009| Leave a Comment »
The Angelo Foundation Booth in Art Athina
The Angelo Foundation Press Conference
מקבץ של קבצים בעיקר וידאו בקישור הבא:
ארכיון
כלים
יומן
ויזואל
עמודים
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
