הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

בלי מלחמות ועם הרבה טוב.

ואם יורים אז רק ככה…

Read Full Post »

בדרך בנסיעה היום יצא לי לראות את החניה שאירגנו לאנשים שבאו ללוות את אסף רמון ז"ל.

שני שדות הפכו לחניה, מכוניות לאלפים, אולי אני מגזים, היו המון מכוניות ככה שהתנחלו בשני שדות, ליד הצומת, אבל המוות הזה היה כמעט בלתי מובן לא רק לפי מה שהתרחש בשדות אלא לא פחות המילים בהם בעיקר פוליטקאים ועיתונאים עשו בהם שימוש, תחרות כזו נבזית בין עיתונים מי יגרה חזק יותר את שלפוחיות הדמעות של הקוראים, בלאות כזו , מייצרים העיתונים את המילים הללו שכל כך רחוקות מהמוות, למה המוות כל כך מצליח להפיק גודש קיטשי כזה, איך זה שילד אתיופי שנרצח אינו הבן של כולנו והבן של רמון שנשללה ממנו הזהות האמיתית שלו, כאדם, והוא הפך לכלי ציוני להמשך ההפקה הציונית של גבורה, שכול, מלחמה וקיטש.

האם גם במקרה הזה למוות יש ממשלה ציונית, ואילו למוות של ילדים אחרים אין שום הד, בשום דרך, חיים צעירים שנקטעים תמיד יהיו עצובים, השכול הכפול במשפחה שכבר טעמה ממנו טרגי ומפחיד, יד הגורל האכזרי מבעיתה, אבל אל נשכח שאסף המת, היה שונה מהזהות שנכפתה עליו ע"י המציאות הזו ההפכפכה.

כמה חוסר צניעות יש בפרהסיה שמתעלמת מאנשים וגוזלת מהם את הזהות בשם איזה רצון להפקה גדולה של רייטינג באמצעות קיטש מהסוג השמור למוות האנשים הנפלאים, המוות לרגע הופך נפלא, מנחם, אפילו נכסף .

Read Full Post »

Artist and km resident katerina kana, is creating an online real time visual diary of what is happening in the neighborhood during Remap 2. This project will lead to a special publication, designed by the artist and produced by Remap KM.

a drawing from the expo. Fucking tourists!

קישור : http://www.remapkm.org/

מסוג הפרויקטים שהיו צריכים להיות נחלת האינטרנט קצת יותר, הזירה הזו האינטרנט הייתה אמורה להיות שדה פעילות, בסופו של דבר הזירה הפכה למקום מהסוג המסורתי, עם כל הנילוה לזה, הפשע הגדול הוא להיות יוצא דופן, לפחות ברגע הנוכחי, טוב שיש מקומות שמהן יש ניחוחות אחרים.

מהפרויקט עצמו הטקסט המקורי:

for contemporary art taking place parallel to the 2nd Athens Biennale.
ReMap 2 takes place in the culturally diverse and dynamic Kerameikos and Metaxourgeio (KM) district of downtown Athens.
ReMap 2 considers and responds to the unique urban energy, cultural particularities and dynamic artistry of the neighborhood by offering a rich web of cultural events and art happenings that aim to introduce KM as an international hub for contemporary art.

תרגום חופשי:

האירוע מתרחש במקביל בביאנלה באתונה ובאינטרנט, האירוע מתרחש בפועל באתונה באיזור שנקרא : Kerameikos and Metaxourgeio (KM) district of downtown Athens.
הפרויקט מגיב לאנרגיות האורבניות, אירועים פרטיקולרלים בתחום התרבות והאמנות בשכונה, ע"י פרישת רשת אירועים והתרחשויות השזורים בשכונה הממשית ובאינטרנט בו-זמנית, המטרה להציג את KM כמקום להתרחשות בינלאומית בתחום האמנות העכשווית.

באתר עצמו מופיעה מפה ותצלום של העיר והשכונה, במפה יש מספרים וחלוקה גיאוגרפית שבה כל פרויקט ממוספר ומכיל סוג של מעבדה של אמנות. לחיצה על המספר בעכבר חושפת את שמות האמנים ואת הפעילות.

המודל הזה למעשה מהווה את הבסיס לארט TLV בתל אביב, כמה הבדלים יש בכל זאת, חלק מהאמנים והאוצרים שפועלים בתל אביב נקבצו גם בפרויקט הזה.

Read Full Post »

Point of View Chair by Gao Brothers (2007). Mixed Media

אמנות בסין אינה דבר קל לכאורה לפענוח, השפה היא מערבית אבל ידוע כי המשטר הוא קשוח, לא נוהה בלשון המעטה אחרי כיבוד זכויות אדם, אבל דבר-מה מוזר נוכח בעבודות בסין או בכוונת מכוון הביקורת שיש בעבודות אמנים מסויימים על השלטון אינה מוסתרת, למשל הטיפול במאו, בנושא "מאו" כאייקון וגם כאבי האומה המודרנית הסינית.

לנו בישראל אין במצאי האמנותי ביקורת על משטר מפא"י לדוגמא, אמנם הדיקטטור בן גוריון אינו רוצח על, ואין בכלל להשוות את פשעי משטרו למשטר הסיני, ובכל זאת היו כמה מעשים די מפוקפקים, הן כלפי האזרחים הערבים והן כלפי אזרחי מדינת היהודים באופן כללי כמעט ולא מוצעת ביקורת. הביקורת הפוליטית במערב היא מסוג מסויים בהחלט לא כזו מופגנת, אולי למעט הביקורת על מלחמת ויטנאם, אשר גם היא לא עסקה בפרסונה שהביאה למלחמה, הנשיא קנדי, הוא אייקון הפוך, אין מצב שיסדקו את דמותו ואו יטילו באייקון המוצע ספק.

המערב פחות מראה סימנים של עימות פוליטי כזה מוחצן בהשוואה לעומת האמן הסיני, לפעמים זה מביך עד-כמה אמנים במערב אינם שואלים שאלות על עברם, כאילו שזו נישה של העולם הלא מערבי, שם עסוקים בהרג דמות האב, בעוד במערב רוב העיסוק בהכללה גסה אמנם, הוא בתרבות הצריכה, באגו הקאפיטליסטי המונכח לא פעם דרך מבט נרקיסיסטי.

הראיון עם האחים גאו :

http://artradarasia.wordpress.com/2009/09/03/hugs-in-hong-kong-by-mainland-artists-formerly-branded-national-criminals-%E2%80%93-interview-gao-brothers/