הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

הימין מת על האשליה שהוא מצליח לשמור על השטחים ולהישאר מדינה יהודית דמוקרטית, חלק מהימין ויתר על הדמוקרטיה, חלק לא אהב את הדמוקרטיה מלכתחילה. חלק פשוט חש שהיום הגדול יהיה בהקרבת בעלי חיים מתים בהר המוריה. הימין השפוי הוא בעצם אגדה אורבנית.

השמאל חי באשליה שהערבים או הפלסטינים יסכימו להיפרד לשלום, יניחו את הנשק, ואיך אמר אבי ההתנחלויות שמעון פרס אחד מהרמאים הכי גדולים שהפוליטיקה בראה – איש רקוב שאני כולי תיקווה שמישהו יעשה את עבודת ההיסטוריון נקי הכפיים בהקשרו,  הוא דיבר על כך שיום יבוא ויהיה מזרח תיכון חדש.

אכן יש מזרח תיכון חדש, של דעאש, של רצח, עוני מחפיר לצד חזירות מובנת, בעצם כל התקוות היו לשווא. ואיש צעיר וצעירה היום חיים במעגל של סיוט שעוד לא ברור להם לרובם.

השמאל טועה, כי עולם המושגים של השמאל הוא רק שלו, אין לו פרטנרים לסגנון חיים ליברלים מתקדמים, פתוחים, נאורים – אלא לאנשים כאלה בעצמם בתוך תוכם. יש חלק בשמאל שהוא גרוע מהימין, שונא אדם בעיקר השמאל הציוני הגזעני חלקו גרבוזי חלקו מהזן שנולד בקיבוצים גזענים חסרי בינה מהסוג החזירי שנולד בעיקר במחזות הנבערות הכפרית – מטומטמי אידיאולוגיה כוזבת שרים על אחווה מתוך המאפליה של וועדות קבלה אפרטהדיות, הם מראש לא ראויים לשום יחס, מבעל הבלוג הזה לפחות.

אז מה נשאר לנו בצבא פולניה, כמעט אגבי לחלוטין, אנחנו שמחים עדיין להיות כאן. לא מעבר לכך, קצת מסתכלים בשמיים הכחולים ובתקווה שהם יישארו כאלה כמה שרק ניתן. אין הרבה תקוות, אולי למעט אושר בדרך האחרונה. מעט.

אם נראה משהו יפה זה ירומם את הלב, יזכיר את העבר הבהיר. לא מעבר לכך.