הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

יש הרבה תחומים שבהם אין מידע לנער ולנערה לפני שהם חיים.

למשל שהבנקים הם אויב, איך מתגוננים מסחר לא הוגן ועוד. ולא צריך ללמוד את התורה מבנקאים, הם האויב של כולם, הם לא ידיד ולא חמצן, הם האויב.

אבל גם לא מלמדים אותנו על הסכנות של רחצה בים, על הזרמים, על הסחיפה, מה לעשות מעבר לכך שסכנה להיות בחוף ללא מציל למרות שאני מודה לשם אני הולך בעיקר, בגלל אי רצוני להיות בקרב אלפים הומים, ברם מי שמכיר את הים, נמנע מלקחת סיכונים. עד כמה שניתן.

הים מפתה אותנו, הוא מלטף את הגוף שלנו ואז יכול להטביע אותנו.

ילדים לא צריכים בשום תנאי להיכנס למים גם רדודים בחוף ללא מציל, וגם אם יש מציל עליהם להיות מוגנים. ים זה רק למבוגרים ולאלה שלמדו להיזהר מהים.

הורים ומבוגרים צריכים ללמוד את הסכנות, הים נראה כמו תמונת נוף רומנטית, אנחנו חולמים על החוף ושוכחים עד כמה הסכנה אורבת לנו.

כל שנה עשרות מתים, חלקם בכלל לא יודעים לשחות חלק אחר נכנסים לים בציפיה להקלה מהחום המעיק, והים לוקח אותם.

אותי למדה לשחות אימי בחוף קטן בחיפה לפני שלמדתי היא רתמה אותי למצופים, למדתי ממנה לשחות וגם שמעתי ספורים על הר ונהר גדול באירופה בה היא שחתה, וכנראה הכל היה נפלא עד שהנאצים הגיעו. לא נכנסתי לים טרם למדתי לשחות, בחיפה גם היו שיעורי שחיה.

הורים לא צריכים להסתפק בשעורי שחיה, צריך ללמד איך להתנהג בים איך לכבד את הים והזרמים והמערבולות, לא רק בהגנה מפני השמש אלא בעיקר איך נמנעים מהים העמוק והמתוק כל כך.

ולמרות הכל כמעט אין דבר רומנטי ומתוק מהכחול הכחול הזה שסודק את העור במליחות ואנחנו עורגים אליו בחורף בכל מצב.