יש משהו בשירים האלה למרות המתק החונק שמראה את הצד של האמונה הרכה ושאינה תלויה בדבר, גם לחילוני גמור לעיתים המנגינה הזו עושה משהו, אולי זה מזכיר לי מנגינה מבית כנסת בילדותי כשאבי לקח אותי לבית כנסת, עד שנואש מהדתיים.
אני זוכר שהיה נער אז שהפליא לשיר, הוא היום נהג אגד, וכולנו בנים ובנות הבטנו בו במין הערכה שגם היא לא תלויה במילים, מין מתק שלא קל להעיד שקיים בנו בעולם קשוח, מלא בגידות ורוע.
נעמי שמר הייתה גם היא בת סגולה כזו לא בצד הפוליטי שלה אלא בצד שבו היא נתנה לנפש דרור ואמונה, זה מעיד שיש סתירה פנימית שחילוני כמוני אינו יכול להפטר ממנה ושצריך להודות בחולשה הזו.
כתיבת תגובה