הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

כל הסיפורים דומים. מבהיל עד כמה שהם דומים.

כאילו אותו אחד, אותה אחת,  נכון נא לדייק, כתבה את כל התסריטים, במאי, או מגיש חדשות בכיר, בקיצור עיתונאי, שהפך למנהל או משהו, וכסמל מעמדי, כל חצאית שעברה לידו, נתבקשה להראות לו את התוכן.

זה כבר נשמע בנלי, כאילו כולם מאותו הכפר, אולי יגיע סיפור עסיסי בהמשך, כזה שיפתיע מישהו.

מה יצא מזה, אולי הסיפור העסיסי שיגיע יהיה על גברת שעלתה לגדולה, וכל מכנס שעבר לידה נתבקש לעלות לשיחה נוקבת בחדרה. זה בטח קורה, אבל קשה לראות גבר שיתגולל על הגברת כשיגיע לגיל שלא ממש רודפות אותו מנהלות בכירות.

הנוסח כל כך מוכר, אולי מספיק הקורא המשועמם מבקש עוד קצת עלילה, מצד שני יש משהו יפה בשמחה לאיד, אדם סמכותי, אור ותומים, מוסרני, נגד הכיבוש, ואז מסתבר שכל חייו היה חובב סאדו, זה מרתק, נגיד, עד כמה אנחנו צפויים, עד כמה הכל מסתדר בשורות בלי הפתעות.