הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

כנער די אהבתי את אריק, אולי כי בתנועה שרנו אותו, אפילו פעם התגנבתי להופעה שלו כנער עם חברי בתנועה, בגן האם בחיפה, זו הייתה חוויה, בעיקר של ההתגנבות. הייתה לי אהבת נעורים נערה יפה באופן כל כך נוגע ללב, היא העריצה אותו, איך יכולתי לא לאהוב אותו כשהיא ועיניה הצטעפו מולי, כל כך אהבתי אותה.

רוב שיריו של אריק טרחניים, מלאים בפאתוס וקיטש על ארץ ישראל היפה, שאין בה גזענים, הכל יפה, אין אונס ורצח ואין פדופילים שבהמשך אנחנו מגלים שאפילו היו ככה טוענים לכאורה חלק מחבורת לול הידועה.

זה קשה לי במיוחד לנפץ לעצמי אגדה כל כך מהותית, אני אפילו זוכר שכשהייתי סטודנט בתל אביב וכל יום חלפתי בבוקר מול מסעדת כתר המזרח באבן גבירול, בה היה נוהג לשהות, הוא נופף לי ביד כי נעצתי בו עיניים.

ואז קורה מה שקורה עם הגיל, האגדות מתנפצות, מידע משתחרר, ופה ושם אנחנו מגלים כתמים שמשתרבבים. בוב דילן מעולם לא שיחק אותה כמיסטר פרפקט, הוא אפילו נהנה להיות אנטיפט כי בעצם למה אמן חייב להיות כל כך מיופיף כמו אריק.

הרי אין בזה אמת, אפילו ה"מרד" שלו היה בטעם של "טוב טעם בורגני" הוא לא יחיד, אין סיכוי שאמן יקבל בישראל זכות הופעה או השמעה אם יהיה חד כתער, אמיתי ונשכני.

הנה אני נפרד מהאגדה שאהבתי כילד ונער, אלביס אגב לא שיחק את עצמו בכזו שלמות כמו אריק ה"אצילי" שהכל היה סביר ומושלם בסביבה שלו  , לכאורה – אלביס היה בנאדם מפורק וכולם ראו את זה – אריק לא היה מרשה לעצמו להראות חולשה כפי שאלביס הגדול נתן לנו לראות. רוגע בדרמות הכי גדולות שקרעו את הארץ. הוא לא צייץ, אנשים מתו, היו מחאות חברתיות, ארץ ישראל היפה והטובה שלו היא בלופ אחד גדול, והוא בקול בריטון זחוח ורגוע המשיך לרמות פה דור אחר דור, שהכל פרפקט, כמו הפנים המלאות יופי מעודן שלו.

קוטנר ממשיך לרמות את הדור הצעיר, הגיע הזמן כבר שנתבגר כחברה ונביט במראה, היא עקומה מהיום הראשון בו זרחה השמש. למה ארץ ישראל חייבת נגועה בשקרים נעימים לעיכול, אריק אינשטיין היה שקרן מאד מוצלח של דור שלם. די מספיק.