העניין שעורר את המודעות בעניין הצוללות הוא גנור, או החלפת הסוכן שגזר קופונים עד שגנור החליף אותו.
אגב אהוד ברק הוא סוג של גנור.
עולה תמיהה, למה השמאל או הימין או המדינה, בכלל זקוקה למתווך שיקשר אותה לחברה שעוסקת בנשק שמוכרת צוללות, בשביל מה יש מחלקת רכש? בצבא, במשרד הביטחון?
מובן שגנרלים צריכים תוך זמן מועט להפוך למולטי מיליונרים כמובן בשם הערכים המוחלטים.
אבל למה דרך דמי תיווך. אנחנו יודעים שסוחר הנשק ברק, יזם תוספת לדמי התיווך לסוכנים שעה שכהן כשר ביטחון, מה זה? איפה המשטרה?
למה ברק העלה את דמי התיווך? זה אינטרס ביטחוני של מדינת ישראל?
אין טעם לשאול איפה התקשורת די הבנו שהתקשורת מחפה על סוחרי נשק, שהם משלנו.
אבל במה זה מועיל, למה מדינת ישראל לא מחליטה שאת הרכישות יבצעו ללא גנורים וללא אהוד ברקים למיניהם. מי צריך אותם, האם הם תורמים משהו שהוא צורך בלתי פתיר?



כתיבת תגובה