מרגע מסויים החליטה ממשלת סין ללכת עם רמת חופש מסויימת ולא למנוע אף לא ביקורת של אמנים, קמו בתי ספר לאמנות , גלריות ומוזיאונים, מחלקות שלימדו בעיקר לפי שפת האמנות המערבית, איני בטוח שהקו הרשמי מתיר הכל , ושאין צנזורה זה לא הגיוני במשטר הדיכוי של סין אבל כנראה שמישהו החליט שהסיכון של ביקורת אמנותית אינו כל כך נורא.
או במילים אחרות, אפילו הבקורת הכי קטלנית באה בצורה של עבודת אמנות ואין לה השפעה ואו חשיבות מיידית במובן הפוליטי היא אולי משפיעה על התודעה בטווח ארוך , השליטה יכולה להגיע ע"י למשל תמיכה כספית- מניעת כסף ותמיכה באמנים היא גזר דין מוות בהרבה מקרים וכך המערב שולט בעצם בתוכן , גם המערב לא מכיל ואו מאפשר במה יותר מידי חתרנית, גלריות השיקול שלהן כספי הם זקוקות לחפצי אמנות עבור הבורגנות העשירה שזקוקה לאמנות לאשש את הנרקיסיזם בנהנתני שלה שאינו מסתפק במכוניות ובתים וארמונות אלא זקוק לחויה אסתטית "גבוהה" , אין מצב בפרקטיקה של עולם האמנות של מתן במה וחופש מוחלט ללא חשבון, זה מצב תיאורטי שאינו סביר ואינו מציאותי. אפילו בעולם אידיאלי הטאבולה ראסה אינה קיימת , יש תמיד שיפוט, ושיפוט הוא צנזורה , חופש זו מילה שעליה יכול להערך דיון תיאורטי אבל ללא מראה מקום במציאות, המציאות תמיד היא מראה מקום של פשרות ושל יחסיות בין כוחות שונים וכל מיני אפשרויות .
ואולי אפשר לכתוב עוד שלל הסתייגויות, אבל בפועל אין זה משנה , למרות כל זאת- אמני סין מנכיחים בקורת על המשטר , וראה זה פלא , המשטר הדכאני הסיני מתיר זאת אולי בגבולות מסויימים אבל זו עובדה.
אחרי כשלון מהפכת התרבות , וחיסול של כנופיית הארבע , נאמר כי השליטים של המפלגה הקומוניסטית ויתרו על הנקמה זה מתוך הסרט על סין שהספקתי רק מעט ממנו לראות בערוץ ה-1.
דובר אף על כך שסליחה הרבה יותר אפקטיבית מנקמה, אפשר גם להבין שקונטרה למי שהנהיג את "מהפכת התרבות" לא יכולה להיות נקמה אלא סליחה, על הרקע הזה בהסתייגות לא מעטה וחשש כבד שאיני מכיר את הדברים ורב הנסתר על הגלוי, אני כן מודע לבקורת הקיימת אצל אמנים לא מעטים על המשטר בסין, אמנים סינים שברחו למערב, וקנו לעצמם שם, חוזרים לסין והממשלה הסינית מאפשרת להם להציג את אמנותם בסין בבייג'נג ובשנגחאי ובעוד מקומות.
נוצרה איפה תשתית לאמנות בסין תשתית שעליה נבנית אימפריה להבנתי לא זמנית ולא טרנדית , לו הייתי נער הייתי שמח ללמוד סינית, אם זה ימשיך ברגע מסויים נערים ואנשים צעירים מכל העולם עוד ינסעו לסין לעשות אמנות, כמו שפעם נסעו לניו יורק , סין היא ענק מתעורר , ענק מלא בעיות חלקן קשות , אבל מדובר בענק מסקרן בעם עתיק מלא סתירות ורב גוונים , תרבות עתיקה עשירה ומרתקת , תרבות מהעתיקות שידעה האנושות, אולי בצדק מקבלת סין את הבמה שהיא ראויה לה.
נדמה שיש במפלגה השלטת קבוצת אנשים שיש להם השקפת עולם לא לגמריי טוטלטרית , הדילמה של סין הקיומית לא יכולה לאפשר מצב של חופש מוחלט , אבל גם במערב ובכלל מצב , חופש מוחלט אינו מציאותי, היה משעשע ומעציב לראות את נוער מר"ץ בני בורגנים מהחונטות בישראל באים להפגין בשגרירות סין , מה הם יודעים ?
והאם החונטה הצבאית הכמו-דמוקרטית בישראל באמת נמצאת במקום בו היא יכולה ללמד את העולם על זכויות אדם ודמוקרטיה?
מסופקני אם היכולת השכלית והאינטלגנציה השלטונית הקיימת בישראל יכולה אפילו להתקרב ליכולת המופגנת ע"י שלטונות סין, אבל איני רוצה לתמוך בשלטונות סין, יש עננים שחורים של פגיעה בזכויות אדם, שמהם אסור להתעלם, אבל ישראל והמערב ברובו הם לא המראה ההפוך לסין , שלדים בארון יש גם לציונות ולמדינה יהודית ולמערב כולו.
Read Full Post »
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
