Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for 15th ב-ספטמבר, 2008

CAO FEI (ג)

 

Diversionist (COSPlayers Series)

Diversionist (COSPlayers Series)

 

 

Capture (COSPlayers Series)

Capture (COSPlayers Series)

 

Yanmy at Home (COSPlayers Series

Yanmy at Home (COSPlayers Series

 

 

CAO FEI היא גם בלוגרית וכותבת  כתובת הבלוג שלה –

http://www.alternativearchive.com/caofei/

 

ראיון עימה בארטקרוש

http://artkrush.com/160442

Read Full Post »

המסע הסיני שלי

לא התחיל עדיין , לא תמיד אני יכול לפענח ואו לכתוב בצורה הנאותה , כי צרות אמת מתרגשות עלי בחיים עצמם, אז אני מקצר וזה לא טוב, ולא מספיק מתמלל את התהיות שלי, להן אני מקווה אגיע בהמשך, אבל כבר ממה שאני מתרשם כעת , והמסע לא הושלם, אולי לא יושלם בכלל כי מסע תמיד אינו דבר שמתחיל ונגמר אלא הוא פתח למשהו, ו.. מדובר במשהו שאי-אפשר שלא להתרשם מעומקו ומאיזשהי אמירה שיש בו, למען האמת, זה די טיפשי לחשוב כי ייתכן אחרת.

 

העם הסיני עתיק ומוכשר , ממזרי , מגוון ומלא סתירות שאלות והרבה דברים שאיני יכול להכיל ברגע זה, רק להתרשם מהעומק ומהרצינות של העיסוק באמנות – אפילו מקנא קצת, ואפילו לתהות למה הממשלה הסינית שעליה חשדות של אי-שמירה על זכויות אדם בהרבה מקרים במיוחד לאחרונה תומכת במהלך של תמיכה חזקה באמנות ובאמנים- אפילו כאלה שמבקרים אותה, כי התופעה הזו של אמנות סין לא נוצרה יש מאין, ולא נוצרה בגלל התעניינות מערבית של בעלי גלריה שזקוקים ל"דם חדש" זה הסבר שיטחי, האמנות הסינית פורצת כי היא באמת מרשימה , האמנות מאד מגוונת אין זה נכון שבגלל היותה פיגורטיבית קל יותר לעכל אותה , כי יש אמנים ואמניות מכל הסוגים.

הרבה מהביקורת טמונה בכך שהאמנים הסינים מדברים בשפה אמנותית מערבית ומנותקים מהמסורת שלהם, אבל זו בהחלט לא אמירה רצינית, המסורת הסינית אכן מרשימה אבל איך מתרגמים אותה למציאות היומיומית הנוכחית , זה לא מובן מאליו , הטענה כי האמנים הסיניים יותר מידי קשובים לאמנות המערבית לא מובנת כי איזו אלטרנטיבה יש לאמנות העכשווית , העולם המודרני הוא בעצם עולם שאפשר לתקשר בו רק בשפה שנהירה לכולם, לכן הבקורת לא ברורה , איזו שפה אלטרנטיבית אסתטית יכולה לעמוד לנערה או נער שגדלים בשגנחאי המודרנית שהיא במידה רבה כבר עובדה קיימת ומתנהל בה מירוץ קאפטליסטי כמו ביתר המקומות על הפלנטה הכבושה הזו.

 ניתן לומר שיש פה תופעה והתחלת עידן סיני, לא רק באמנות, האמנות תמיד היתה סוג של הכרה , גם ארה"ב בשחר הפיכתה למעצמה עולמית הפכה למרכז אמנותי, השחר הזה יכול להיות בעל משמעות , בכל אופן אותי הוא מרתק .

לא מפליא שאמנות סין הפכה לכזו חמה , מהתבוננות באמנים האיכות היא בלי ספק מרשימה ממה שהספקתי לראות.

Read Full Post »

בלוג מומלץ

בלוג סיני כמדומני, איני מבין את השפה, ואני כמובן לא קורא כלום, אבל בבלוג הזה יש רישומים של כותבת הבלוג נדמה לי שמדובר באישה, איזה רישומים מקסימים , שווה לצפיה.

 

http://amego124.spaces.live.com/default.aspx

 

 

 

 

ועוד הרבה הרבה צילומים ורישומים בעיקר הרישומים האלה הנפלאים.

Read Full Post »

הפיקוח הריאלסטי מלשון ריאלטי עולה מדרגה ומגיע לבתי ספר, הילדים יפוקחו כאשר הודעות וכל המידע הקשור בילדים , ציונים, והתנהגות יהיה נגיש להורים באמצעות מחשב, החופש של הילדים הופך למשהו דימיוני, דיימנו אותכם כילדים מפוקחים עד אימה , מילא שאדם מבוגר בוחר להקריב את פקחונו ואת שכלו לתוכנית מטומטמת ובהמית כמו האח הגדול, אבל ילדים?

 

מוכנסים בלי רצונם לתוכנית ריאלטי שטווה בית ספר ביחד עם ההורים ה"מודאגים" או פשוט כאלה שרוצים לצאת ידי חובה , מעניין , דכאני ומדאיג , מה הבעיה?

 

ילדים צריכים לגדול כבני אדם ריבוניים, כל הורה אפילו הכי מודאג חייב לקבל שלילדו יש חיים משלו, וחופש ואינטימיות משלו, כך הוא אמור לפתח אישיות, אולי בעידן אחר , אולי האישיות העכשווית מתפתחת בצל ריאליטי, בפיקוח מחשבים, כאשר עין פקוחה עוקבת אחרי הילד, המסכן, נו לפחות בעתיד הילד יוכל לטעון שאימו או אביו לא התעניינו בתוכנית הריאליטי של בנם, זה גם משהו, ומיהו הילד ללא הבעיות שיש רק שבחים לומר עליו? בטח טיפוס דוחה למדי.

מורגש הפער בין העכשווי לביני, לא פעם ראשונה שאני מרגיש לא מחובר , לא נורא , ואולי יעשו בתי ספר בסקנד לייף וזהו?

 

מהעיתונות-

הברזת מבי"ס? אימא תקרא על זה באינטרנט

 

מתממש הסיוט הגדול של תלמידי תיכון קלעי בגבעתיים: ההורים יקבלו סיסמת גישה לאתר בית הספר, בו יצוינו העדרויות משיעורים, ציונים ובעיות התנהגות. אחד התלמידים: "לא אתן לאמא שלי את הסיסמה"

http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3596759,00.html

 

אחת הבעיות שלי כילד היו המורים, חלקם היו איום מתמיד בשבילי, לא רק בשבילי, חלק היו סדיסטים , היה לי מורה שהיה תוקע ציפרניים בגוף הילדים ממש דקירות כאלו, אני זוכר כי הייתי בועדה האורקולית בבית ספר, כלומר הייתי מקרין סרטים בכל הכיתות יחד איתו, הוא היה האחראי ואני הייתי התלמיד האחראי יחד עם עוד תלמידים, מבחנתי זה היה כיף, כי אהבתי סרטים, וראיתי המון סרטים קלאסיים, כמובן ש"מתאימים" לילדים, הצד הפחות כיפי היה שכל פעם שלא עשיתי כדברו , הוא היה תוקע בי את ציפורניו , וקורא בקול "ילד רע" "ילד רע" וההרגשה הרעה זכורה לי היטב , אפילו פחד מסויים.

הנה תגובה של המנהלת מבית הספר, היא נשמעת לי כהשתלשלות ואו התפתחות של המורה שתוקע מבטים מזרי אימה בילדים, שחושב שפיקוח זה חינוך שילד צריך להיות "און ליין" ו"מקוון" תמיד.

 דבריה של המנהלת מין דמות כנראה שלא מצליחים לשרש מהחינוך הישראלי הציוני –

המנהלת גליה שפירא נשמעת מן הסתם קצת יותר ממלכתית: "ההשקעה בתוכנה נעשתה מתוך חשיבות עצומה שאנו מייחסים לשקיפות המידע. היא תאפשר להורים, תלמידים ומורים לנהל דיאלוג חינוכי שקוף המבוסס על נתונים עדכניים. באמצעות התוכנה יוכלו המורים ליידע את ההורים על הישגים, כמו גם על התנהגות או היעדרות.
 
"זמינות המידע תאפשר לכולם להיות כל הזמן עם היד על הדופק. התוצאה הרצויה היא מתן מענה מיידי לכל קושי שמתגלה, מבלי לחכות לאסיפת ההורים ולחלוקת התעודות".

 

 

We Dont Need No Education

 

Read Full Post »