הדמויות הענקיות דמויות הבובה עשויות מפיברגלס מצוייר , האמנית מנסה ליצור מיגוון רחב, מהמסורתי ביותר לעכשווי , בכמה טכניקות חלקן מסורתיות יותר ורובן עכשוויות מהמניאטורה עד לפסל עירום של אישה בגודל על-טיבעי מוגזם, הצימצום של הדימוי הוא לרמת ריקנות שמונחת בעצם הפיכת הדמות הכואבת והעירום כעירום, למשהו כה זמין ונוכח בחוסר התחשבות בגילוי רחב הפורנגרפי , זו מי התיחסות מעבר לעוצמת הבושה והגילוי, אז מה זה העירום הזה במה הוא שונה מעירום קלאסי או עירום בוטה שכמו לוסיאן פרויד(NAKED NUDE), הדגש בעירום הזה שהבשר הוא לא רק מיצג הוא מצב , מצב שיכולות להיות לו סיבות שונות, החל ממצבן של נערות העיר האורבנית סינית עכשווית וכלה בעירום שנוצר מהתנסות מסויימת- הבשר והעור ניתנים לעיצוב, הם לא קדושים, גוף האדם אינו גוף שלם, הוא חלק מאופנה מטרנד, הוא חלק מהסביבה , זה עירום לא טיבעי , מזוייף, הוא לכן אותנטי במצב הזמן הנוכחי.
ההבעות של הפנים בפסלים מאד חדות מאד בובתיות וברורות כאילו , יש בריאליזם הזה משהו מתעתע ומטעה, אולי בגלל שגילוי הלב הוא מעבר ליכולת של ההכלה של הצופה.
ביוגרפיה
Xiang Jing was born in Beijing in 1968, China. She began her training in fine arts early, becoming a pupil (from 1984 to 1986) of the middle school attached to the Central Academy of Fine Arts, Beijing. Between 1990 and 1995 Xiang worked on achieving a Bachelor Degree from the Sculpture Department of the Central Academy. Since her graduation she was exhibited in a wide variety of group exhibitions and several solo shows. She is currently an instructor at the studio of the College of Fine Arts at Shanghai's Normal University. http://www.kwaifunghin.com/artists/Sculptors/XiangJing/biography_eng/


כתיבת תגובה