הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

החוף ידע אסונות רבים בעבר, הוא חוף יפה ונקי יחסית עם שמורה צמודה, השבת הזו קיפח אדם את חייו בחוף, הייתי שם כשהגיעו כוחות ההצלה, הייתה המולה, אבל הרבה פחות משניתן היה לשער, או שזה רק נראה כך.

כשעברתי לחלק הצפוני ראיתי את החובשים ואנשי ההצלה מכסים את הגופה, היא הפכה לגופה, למרות שהייתה איש חי רק כמה רגעים לפני, מסביב אימהות צעירות וילדים המשיכו לשחק, הסתכלתי על השמיכה, היא השאירה לי מבט חטוף על בהונות הרגל. ואז המשכתי, מאוחר יותר שמעתי שלא רחוק שחקן ידוע שזה אך ניצל מסרטן מדומה, טבע לאחר שהציל את אחיינתו, הוא נאבק על חייו.

כשהייתי ילד, נער ממש רך בשנים, אני וחברי עשינו בחוף יום אחד מעשה קונדס, התפשטנו במים, ואת בגדי הים שמנו סביב הצוואר.

שחינו במרחק של עשרות מטר מהחוף, ואז הים השתנה, או שפשוט נסחפנו לאיזור בעייתי עם זרמים חזקים, ככה במשך דקות ארוכות נאבקנו בגלים. אני זוכר שבאיזשהו רגע הפסקתי להיאבק ונסחפתי, את האנרגיה שמרתי כדי לצוף מעל המים. מאיזשהו שלב ניתן היה לחתור ולשחות חזרה לחוף, בחוף המתינו לנו מאות מתרחצים שראו את הדרמה, היינו עירומים, זו לא הייתה תקופה מתירנית. אבל איכשהו כשהגענו מטרים ספורים מקו החוף, הצלחנו תוך הפניית עכוזי נערים גמישים וכנראה לבנבנים לעשות מחווה לקהל כשאנו עוטים מחדש את בגדי הים.

החוויה הזו למדה אותנו עד כמה הים אכזר, עד כמה הכוח של הגלים בלתי צפוי, ברגע אחד הכל יכול להשתנות, אף שחופי הארץ יחסית רגועים. כל שנה הים לוקח לחיקו אנשים.

מ.ק