שנים היו כאן מטרידי מין, היה כאן סופר מחונן פדופיל, יש עדיין פוגען מיני שכותב בהארץ דברי הגות ומוסר.
אין התייחסות אליהם, לא נשמעה בדל ביקורת גם בשיאי מסע הטהרנות שהוא צודק אבל גם צדקני, של היציאה נגד היחס לנשים, יש נשים שמתירות את דמן של נשים, כאשר המטרידים המיניים, והפוגעים למיניהם הם מהצד ה"נכון".
לא כולן ככה נוהגות. אבל אם כבר מעלים מתים מהאוב, מזעזע להיזכר בשולה אלוני מצחקקת שעה שגפן האב כתב בלשון סכרינית במסיבה האחרונה של תהיליםזייגר, איך מביאים לו קטינות – לפדופיל המורשע.
מה זה היה המופע הזה?
כנראה שהיה מותר אליבא לשולה אלוני לעשות בנשים מעשים שהיום בגינם יושבים בכלא, איש לא מדבר על זה, על המורשת הזו של פגיעה בנשים שהושתקה ע"י מי שקבעו פה כללי יסוד למען זכויות אזרח. איפה הן היו אז?
במופע של הפדופיל השתתפה גם רבקה מיכאלי, מהראשונות שהוציאו מהאוב אנס לכאורה, רק כנראה משום שהיה מהצד הלא נכון – למה היא שתקה כאשר היה מדובר בבן אמוץ או למה היא שתקה כאשר חיים יבין עשה מה שעשה – היא לא ידעה? נו באמת. איך אישה כל כך דעתנית, השתתפה במופע של הפדופיל שהורשע בבית משפט על מעשיו, והיא כל כך חדה וברורה כשמדובר באיש כמו גנדי, שבעיני היה מתועב תמיד. עוד לפני שידעתי משהו על העבר שלו כאלוף שפגע בנשים וצריך לזכור שרבין הוקיר אותו וענד לו דרגות אלוף אף שידע מי האיש, הם "הבינו" אז משהו שהיום כבר לא מתקבל על הדעת, סוף סוף.
הם שתקו הן שתקו, כי לאף אחד לא היה אומץ. ואולי אפילו לא ראו בכך מעשה מגונה, מדהים להבין מאיזו אפלה הגחנו כחברה "נאורה".
יש רשימה ארוכה של מתעללים ומטרידים ואפילו אנסים שהיה מותר להם לעשות בנשים מה שבא להם, גם לכוהנת עם הפה הגדול לא היה מה לומר למען אחיותיה הנשים. תמיד הרגשתי הרגשה זרה של ניכור כאשר הבנתי שחלק מאד מתבהם ואכזרי היה אז נורמה אולי יש בי תמימות עדיין, גם בקרב הפמיניסטיות. אולי אפילו היום החלק הזה חי, כשמדובר באנשים משלנו.
כאשר רואים את ובעיקר שומעים את השתיקה אולי את ההשתקה, אולי מותר להודות שבעבר היה מותר לגברים לפגוע בעיקר לגברים מצד מסוים. גם היה כאן שר ביטחון עם רטיה, שנהג בנשים בצורה מאד פוגענית, הוא היה מנערי בן גוריון, והבת שלו גדלה להיות פמיניסטית שדואגת גם כיום כאשר שמו של אביה, עולה בהקשרים לא נעימים בעיקר ביחס שלו לנשים.
נדמה לי שאפילו עבריינות מינית פדופילית הייתה כאן נוכחת בקרב האנשים והנשים הטובים. רחבי האופק. להבדיל מאלה שלא טובים כל כך, ממש הבדל חריף….
ויש גם אחרת מי שלא מפחדת גם כשמדובר בהם באלה שהם משלנו. היא מוכנה שייתבעו אותה, והיא לא שותקת.
כתיבת תגובה