Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for 25th ב-פברואר, 2019

שוב ושוב אבי וייס חוקר בכיר במשטרה, פעם אחר פעם מוכיח שמדובר בעלילה שפלה.

ציטוט מאתרו:

מהמסמך הנחשף כאן, היועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה וינשטיין נתן אישורו לאפשרות, שבזק תמזג לתוכה את Yes ותוציא רישיון להספקת שירותי טלוויזיה בלוויין במקום Yes ובכך הכשיר והעניק לבזק אפשרות להטבות רגולטוריות בקנה מידה של מיליארדי ש"ח. החשיפה החדשה אמורה לסיים את הפארסה, ששמה "תיק 4000", שכן, 3 יועצים משפטיים וביניהם היועץ המשפטי לממשלה בכבודו ובעצמו אישרו את מה שמכונה "המיזוג" והכל נעשה כחוק ובצורה מסודרת. אישור היועץ המשפטי לממשלה הועלם והושחר בפרוטוקול המתומלל של ישיבת מועצת הכבלים והלוויין, שנמסר ל"תנועה לאיכות השלטון" במסגרת חוק חופש המידע, כדי להסתירו. פרק 19 בסדרת הכתבות על תפירת תיק 4000 לאיש הלא נכון.

המדובר בחשיפת פרטי פרוטוקול 8/2015 – החלטות המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין מישיבתה מיום 23.6.15 וגםפרוטוקול 3/2015 של אישור העברת מניות בתוך קבוצת יורוקום (מה ששימש כביכול בסיס למכתב יועמ"שית משרד התקשורת).

היועץ המשפטי באותה עת, עו"ד יהודה וינשטיין, (בתמונה משמאל), לא רק שאישר את מה שמכונה "המיזוג", הוא אפילו אישר, שבזק יכולה לבלוע את Yes לתוכה ולבקש רישיון לשירותי לוויין – במקום Yes!

עו"ד יהודה וינשטיין ויקיפדיה

המשמעויות המידיות של ההחלטה של היועמ"ש לממשלה הן הטבות לקבוצת בזק בגובה של מיליארדי ש"ח (!). זאת, אם וכאשר ההחלטה הזו שלו הייתה יוצאת לפועל במלואה:

  • אישור רכישת מניות יורוקום ע"י בזק במעל למיליארד ש"ח.
  • ניצול "נכס מס" עבור בזק מהפסדי Yes, שבאותה עת נאמד בכ-5.5 מיליארד ש"ח (יותר מאוחר, בהסכם עם רשות המיסים המספר הזה השתנה, אבל באותה עת זה מה שהוצג).
  • חיסכון כלכלי (לפי חישובים של עדליא) בהוצאות המימון של כ-30 מיליון ש"ח לשנה ל-5 עד 10 שנים בהחזר החובות (הלוואות, אג"ח וכיו"ב) של Yes, שזה רווח של עוד כמה מאות מיליוני ש"ח. 
  • עלייה ברווחים ובאיתנות הפיננסית של החברות הממוזגות (עלייה של לפחות 13% לפי עדליא), עשרות מיליוני ש"ח לשנה לפחות, לכל שנה. 
  • חיסכון כלכלי במיזוג תפעולי בין Yes לבזק (איחוד מטות, איחוד מערכי שיווק, איחוד מערכים טכנולוגיים, איחוד מבנים, איחוד מוקדי שירות וכיו"ב), של עשרות מיליוני ש"ח לפחות, לכל שנה, מרגע המיזוג בפוע

מאת: אבי וייס, 25.2.19, 17:00

סוף ציטוט

Read Full Post »

להבדיל מקצב הוא לא הואשם, לא נכנס לכלא, הוא המשיך לנאץ, ולהטיף מוסר, בהארץ, אותו הארץ שהוא בעיני עצמו מרכז של נאורות ליברלית. בחלק מהמקרים הוא המשיך לפגוע מינית לאחר שהתלוננו

עכשיו הוא השווה את עמית סגל העיתונאי מהימין רחמנא ליצלן להיטלר. עמית תובע אותו דיבה. אבל השאלה הזו תברר בבית משפט, אבל נשארת שאלה אחת פתוחה, למה האיש המשיך להטיף את מוסר בהארץ שנים אחרי שהתנהגותו נודעה בגלוי.

ושוב פעם, הם לא משלמים על מעשיהם, יש דין אחד לאנשים רק מרקע פוליטי אחד, זו הבעיה, זו סיבה להתרחק מהשמאל, את הימין לפחות שופטים, לא מוותרים לימין, כאילו יש מחלקה במשטרה רק לימין, ובפרקליטות, הרי זו השיטה של אמנון אברמוביץ, הוא וחבריו מחליטים מראש ובלי שיש למישהו יכולת להתגבר על כך, שגם פושע מיני כמו לאור, לא יתן את הדין, מישהו יכול לדמיין איש ימין שהיה שורד אם היו עדויות מהסוג המופיעות בסרט של תוכנית המקור, לא בדיוק תוכנית של אנשי ימין.

במשך 30 שנה האיש עשה את מעשיו, הוא לא נתן את הדין, אני חייב וידוי, שנים קראתי אותו, יש לי בספריה בבית ספרים שלו, כמובן שלא ידעתי דבר על מעשיו עד לסרט הזה שפורסם לאחר שנים של פעילות כזו, והשאלה הכי מעיקה, למה בעיתון הארץ בזו לכל אותן נשים, למה זה מותר לו למשורר להיות חיית אדם, אגב לא בגלל הכיבוש, הרי איציק מתנגד לכיבוש.

הוא לא היחיד שתחת מסווה של פעילות פוליטית רדיקלית, מרשה לעצמו לפגוע בחפים מפשע, לא רק הוא, צריך לדעת שהמול של עיתון הארץ, מר שוקן הורשע בהפצת פרסומת לקידום זנות ע"י עיתון העיר, וכיום הארץ במה "מכובדת" לפמיניסטיות. לא זכור שהייתה דמות "ערכית" אחת, מהארץ, מאוניברסיטה בתל אביב, מסם שפיגל שהתקוממה, חוץ מהנשים שרק אחרי שנים הוציאו את הסיפורים והעדויות החוצה.

קצה קצהו של חשבון נפש יש כאן אבל זה מעט מידי:

ואיפה הייתה המשטרה?

Read Full Post »