כך גם נהגה אותה מפלגה באנס הילדות הבכיר מההסתדרות. זו מפלגה צבועה. קשה להבין את הנשים למה הן משתפות פעולה עם קו כזה, גם עם העיתונות, לו היה חבר כנסת מהליכוד או פעיל ליכוד שמו היה מרוח בכל עיתון ובכל אתר, שלא לדבר על הפגיעה בחקירה, אולי יש עוד נשים שנפגעו ממנו?
כך מפלגת מר"ץ הליברלית וה"פמיניסטית" שומרת על עברייני מין לכאורה.
כך טוענת הדס שטייף שכבר הוציאה "לאור" כמה אנשים במסגרת המאבק. אבל מה הסיבה שזה מפורסם וההוא לא, לפי איזה קריטריון, איפה חופש המידע, שקיפות ושוויון בפני החוק?
כאשר מתברר שיש רשימה וחלקה מפורסם וחלק אחר לא, זה הופך למסע שאין לו בכלל תוקף חוקי ובעיקר מדובר במסע שנשען על גחמות יותר מאשר ניסיון למגר תקיפות מיניות ללא הבדל מין ומוצא פוליטי.
מהרגע ויש הודעה כזו היא בעצם מכריזה בקול גדול שהיא סוג של שופטת, היא תחליט, רק היא ואולי קומץ חברותיה, מי לדין, מי לחסד ומי לרחמים.
זה בעייתי בלשון המעטה. ואולי גם לא חוקי. כי מהר מאוד היא תצטרך לנמק למה את המידע הזה הוצאת ואת ההוא גנזת. יש פטנט על השיטה, היא כולה פרי מוחו הקודח של אמנון אברמוביץ, שיטה מושחתת ורקובה שלא היה צריך לתת לה מקום.
כך מסביר הידען והמלומד שאין שני לו, אלפר, על ההבדל בין אנס …לאנס לשעבר, סמוך אליו בדף מין סמיכות סמוכה כזו – מרצה את דברי החכמה שלו המשורר יצחק לאור לו לכאורה מיוחסים מעשים דומים לאלה שבהם הורשע יובל מסנר.
התוצאה דומה, זה גם זה, אינם משלמים מחיר שהיה משלם כל אדם שהיה נושא על גבו את מחיר מעשיו – במיוחד אם האדם הוא לא "משלנו", הגרועים במעשים האלה הם פגיעה מינית לא משנה אם מדובר באשה גבר או ילד. ברור שהקרבנות לעולם יחיו בתוך עולם שבו ניכרת ההשפעה של הרגעים הספורים בהם אנשים דגולים או סתם פושעים, יצרם גבר עליהם והם בצעו מעשי אונס או משהו הקשור בפגיעה מינית.
האירוניה של ההצבה הזו של המאמר שבו מפליא יצחק לאור לתאר את ביבי הנפשע – איך הוא לא מבין שלא הוא האיש שראוי לו לעסוק באתיקה או במוסר, לא כי אינו מבין בזה אלא כי הוא עצמו גרוע שבעתיים מכל חטא המיוחס לביבי, איך הוא לא מבין את זה? ולצידו אלפר מראה את פניו החומלים על "אנס לשעבר" – שהוא כנראה "אחד משלנו" פוליטית., אופן האבחנה בין אנס לאנס לשעבר, מראה על נאורות במחשבה לכאורה, רק למען הסר ספק סוג הנאורות הזה מחליא, ולא מובן. אבל נאורות זו טיבה, היא מחליאה לפעמים יותר ממעשה רשע מובהק.
זה לא שלא ראוי לחמול על פושעים ששילמו את המחיר, אבל למה בראש חוצות, למה כדגל. גם אין מחילה למעשי רצח ואונס, ככה צריך להיות – אפילו ביהדות אין מחילה למעשה אונס. איפה החמלה על הקרבן של אותם אנשים, שהצלקות שלהן (שלה במקרה מסנר) טרם הגלידו וספק אם אי פעם ירפא הכאב.
יש אמירות שלעולם לא תצליח להשתחרר מהן אפילו לא אם אתה אלפר, טענתו של רוגל היא שהאנס מסנר אנס רק פעם אחת, זה לא נכון הוא אנס פעמיים באותו לילה נמהר וחיסל לנערה בת 17 את שארית חייה. אבל גם אם היה מדובר באונס חד-פעמי אחד, די בו להיות סיבה לאי-מחילה.
אבל ברור שיש אנסים ויש אנסים – מי שמגן על אנסים כדאי לו שיהיה "שמאלני" לימני זה היה מסיים קריירה באותו רגע, גם רוצחים רוצחים פעם אחת ולעולם יישארו רוצחים – לא צריך להזכיר שמות רוצחים, קין רצח את הבל לפני אלפי שנים (נניח והיה באמת רצח כזה) על שמו נוצרה אמירה שלא נמחקה מאז "אות קין" וכן יש פשעים שאין עליהם מחילה. לא על רצח ולא על אונס.
מסנר ע"פ רוגל הוא אנס בדימוס, שזה פחות מאנס. אגב העונש היה מגוחך, מסנר ישב על אונס אכזרי ונפשע חצי שנה. ועל זה בונה רוגל את הטיעון נמחל לו, כי שילם חובו לחברה. לא שילם ואסור למחול לו. הכתם צריך שילווה אותו כל חייו כמו שהרס חייה של נערה באותו לילה בו כלא אותה ואנס אותה פעמיים.
א. פעילה בולטת פמיניסטית – לא חכמה אבל מרפקנית וכוחנית, ציחקקה שעה שחבר שלה הטיח במתנחלת שהיא "צריכה ז*" אז לא היה שום METOO# מדובר על מקרה שהייתי עד לו.
הבעיה עם מקררים כאלה ויש כאלה לא מעט שהמתנחלת לא נתפסת בעיני אנשים משמאל כאשה, היא קודם כל מתנחלת. ולכן מותר לפגוע בה מינית.
ב. מקרה שני היה פעיל שמאל די מפורסם ברשת שהיה מקלל בנוסח "הלוואי והבת שלך תאנס" ועוד שלל אמירות מהסוג הנמוך הגס והאלים הזה כלפי אנשי ימין. האיש מעולם לא נדרש לתת דין וחשבון על מעשיו, עצם השיוך שלו לשמאל – נשים לא העזו לצאת נגדו, עצם היותו איש שמאלהפך אותו לאקס טריטוריה, ההתבטאויות שלו שמורות עימי, מדובר באדם אלים, וכנראה חולני. הוא רק דוגמא אחת.
לא יכול להיות שהפמיניזם והפגיעה באשה מזעזעים רק כשמדובר באיש ימין, כאיש הפוגע. זה מעלה תהיה על מהות הפמיניזם שהיא הרי תנועה מהפכנית מהחשובות, שמטרתה להגיע לשוויון ולמחוק התנהלות שובניסטית וגרוע מכך ע"י גברים, למה לאנשי שמאל יש חסינות?
לא תמיד ישנה חסינות, אבל לו סופר ימני או משורר היה מיוחס לו מה שמיוחס ליצחק לאור, אין ספק שהיו מתנהלים איתו אחרת.
ההתנהלות הנבדלת הזו היא בעיה קשה היא נותנת לגיטימציה לפגיעה בנשים כאשר זה נעשה ע"י האנשים ה"נכונים" גם חוק הפונדקאות הוא סוג של פגיעה בנשים חלשות, משנקשר לקהילת הלהטב הקשורה בשמאל, הפך הרעיון לפגיעה בנשים חלשות ליותר קביל, ונעלמו השאלות הקשות הנוגעות לחוק הזה הקשורות ביכולת לפגוע בנשים.
מעניין מה יקרה, האם הוא ישלם מחיר על העבירה הפלילית לכאורה, או שיסלחו לו לקיבוצניק.
או שזה לינץ ..בכל מקרה לא אומרים שזה פלילי, בינתיים.
עבר יום מאז בחן ח"כ מהאבודה את ישבנה של ח"כית מהאבודה הנה עכשיו אנו מתבשרים שבעל ה"מרתף" מאיים וצווח ועושה תנועות אלימות נגד חברת כנסת מסיעתו. כן מדובר באותה מפלגה. שמעולם לא חזינו בקובץ כזה של הזויים מרוכזים יחד.
אפשר גם לשאול איך במפלגה הזו עם פמיניסטיות כל כך שוצפות יש כל כך הרבה שובינסטים לוהטים. אף אחד לא מצפה לתשובות.
איך אנשים שעושים מעשים כאלה עדיין מכהנים ואף אחד בתקשורת הלוהטת שלנו לא שואל שאלות. לא רודף את האלימים האלה. מה עם חקירה פלילית או משהו.
העיתונאים חבריו של רוזנטל, יודעים עליו, זו לא הפעם הראשונה שלו, חברותיו העיתונאיות, יודעות עליו. והשתיקה שלהם רועמת. גם לקיבוצניק סלחו.
הנימוק להשתוללות של רוזנטל הוא נימוק פוגעני כשלעצמו, הטענה שלו היא שאם חברת הכנסת חוברת לימין (חוק שוברים שתיקה) מותר לו לבריון רוזנטל לתקוף אותה באלימות. היית מצפה מהפמיניסטיות שתצאנה להגנתה של פדידה שהיא גם מזרחית אולי השילוב הזה הטריף את הבריון רוזנטל. שוב פעם הפמיניזם הזה הוא יחסי, ובעצמו פוגעני. לפגוע באישה זה בסדר אם אתה מייצג "נאורות" עוד נאורות כזו ואבדנו.
ציטוט מדבריו לפי מעריב: "שטויות. פדידה ביקשה לחבור לימין הקיצוני ולתמוך בחוק הפשיסטי נגד שוברים שתיקה, עבור אינטרס פוליטי אישי שלה. אכן ספגה ביקורת והיו חילופי דברים קשים. כל השאר שקרים".
עמית סגל העיתונאי הימני, מפרסם כי העו"ד ש"התמחתה" בתביעות נגד יחסה של שרה לעובדים, מנהלת משרד פוגעני למדי, במשרד של עו"ד לנדאו, בנה שמשמש עו"ד בעצמו פגע בעובדת, מילולית ואפילו תקף פיזית כך נאמר, עו"ד לנדאו עצמה כינתה את העובדת "מפגרת" .
עמית סגל:
פרסום ראשון: עובדת במשרד עורכי הדין של נעמי לנדאו, המייצגת את כל המתלוננים המרכזיים על התעמרות בבית ראש הממשלה מאשימה את לנדאו ובנה בהתעמרות בעבודה>>>
ברור ששרה נתניהו אינה טלית שכולה נעימות ויחס הוגן לעובד, אבל העו"ד שתבעה אותה בשמו של הבריון נפתלי – איש עדין נפש לכשלעצמו, בעצמה אינה טלית שכולה תכלת. ובנה תוקף לא פחות עובדת אפילו פיזית, בנה העו"ד בעצמו. על זה נאמר נאה דורש נאה (לא) מקיים. אני בטוח כי שלל פמיניסטיות יעשו ככל שרק ניתן למגר את הפוגענות במשרדה של עו"ד לנדאו כלפי עובדות.
מעט מקומות מצטיינים בתקיפה פיזית של עובדת. ודווקא במשרד שהצליח "להוכיח" פוגענות של שרה כלפי הבריון נפתלי, דווקא שם תוקף בנה של עו"ד לנדאו עובדת – פיזית! והיא עצמה מכנה אותה "מפגרת".
ייתכן כי עמית סגל ידע שיש במשרד של לנדאו פגמים ובחר לפרסם את הסיפור הנ"ל דווקא ביום בו מועמדת לדין שרה נתניהו על חמגשיות עוד שיא נבזי שלח הפרקליטות. אבל אם הפרטים שעמית סגל מפרסם נכונים – וכנראה שהם נכונים, אולי צריכה העובדת לתבוע את עו"ד לנדאו ובנה על פוגענות. שהרי גם כאשר מתים עובדים בעבודות בישראל, מתים ממש, בית הדין לא פוסק פוגענות – נדיר וחריג שבית דין לעבודה פוסק פוגענות ודווקא כשמתרשמים מנפתלי שכבר תקף אנשים בעברו הוא לא נראה כקורבן דווקא. בית דין לעבודה לא מכיר בכלל בערך של פוגענות כל עוד אין שם ה"פוגע" שרה נתניהו.
ואולי דווקא בשל כך, ראוי לתבוע את עו"ד לנדאו אצל אותה שופטת שפסקה שהבריון נפתלי נפגע מיחסי עבודה בלתי ראויים שהנהיגה שרה נתניהו. בנה של עו"ד לנדאו ולנדאו עצמה שקראה לעובדת "מפגרת" ראויים להיבדק תחת אותה שופטת חדת עין, שיודעת לאתר פוגענות לשמה במקום עבודה.
היועץ המשפטי מנדבליט נכנע לבריונות נגדו ונגד מערכת המשפט, הפרקליטות עוסקת בזוטות, מיליוני שקלים יעלה ניהול המשפט, יש עשרות עדי תביעה, בשביל מי זה נחוץ, מי היה מעלה על הדעת לתבוע אשת ראש ממשלה שמאלני על דברים פי כמה גרועים, והיו מקרים חמורים יותר. שוב האיפה והאיפה, שוב אכיפה סלקטיבית.
אין אמון במערכת המשפט. הבריונות מקבלת תמיכה, הבריונות של צד מסוים.
חלק מתגובה עו"ד לנדאו כפי שפירסם עמית סגל שמוכיח שיש דברים בגו הנה לפני קוראי המעטים:
בעקבות פניית החדשות הודיעה לנדאו על השעיית העובד במשרדה. היא סירבה להתייחס לכך שכינתה את העובדת ״מפגרת״.
״כמי שהעלתה לסדר היום את נושא ההתעמרות בעבודה וכמי שנושאת את דגל המאבק בו, פעלתי כפי שאני מצפה מכל מעסיק במדינה.
לפיכך, לאחר שהעובדת פנתה אליי, זומן העובד לברור שבסופו הושעה זמנית מהמשרד.
לצערי, לאחר שובו של העובד הגיעה אלי תלונה נוספת של אותה עובדת שבעטיה התפטרה ובעקבות בירור החלטתי על הפסקת עבודתו של העובד במשרד״.
ציטוט מהפרסום של עמית סגל.
ומי זה אותו עובד?
מה שמו, מי יודע אולי זה עובד אחר ולא בנה סתם איזה עובד. עוד נגיע יום אחד למיצוי השקיפות. ברור שנעשה עוול לשרה נתניהו, לא צריך לאהוב אותה, או להוקיר את שלוות רוחה, מי שמכיר טיפוסים נאלחים פי כמה ממנה, יודע שאיש מהם לא היה "זוכה" לפסק דין כל כך מופרך כמו פסק הדין שקבע שהבריון נפתלי סבל מיחס פוגעני. אף אחד לא חושד אפילו הוא ימני ששרה נתניהו היא עדינת נפש, אבל גם עו"ד לנדאו אינה כזו, וספק אם היא תזכה ליחס דומה, היא הרי תבעה על הרבה פחות ממה שהתרחש במשרדה הפוגעני ולא לכאורה אלא ממש.
ברגע אחד אדם מקבל תמונה תודעתית שמסבירה הרבה תלי תלים של מילים שאיש לא טורח להבין…
האם יונה יהב שעולה כל כמה שבועות ברדיו ומקריין יחצנות שהיא כאילו למען חיפה זה בסדר?
יונה יהב לא רק שקריין את חיפה בכל מיני אירועים הוא מינה יחצ"ן אגב בדומה למפכ"ל שמינה יחצ"ן מתקציב המשטרה, למענו, ככה נוהג כל ראש עיר וכל שר. יונה יהב המיט אסון אקלוגי כמו כל ראשי העיר של חיפה בעבר, ולא רק בעניין האמוניה.
גם כחלון. והנטו שלו אסורים? מישהו עומד לטעון כך?
ככה אפשר לומר על כל ראיון עם בעל תפקיד – והנטיה של התקשורת ב- 99 אחוז היא לא בעד הימין, כל ההתנהלות של התקשורת היא העדפה של מי שהוא שמאל בורגני, קריינים ושדרנים שאינם מהשמאל מרכז, לא יקבלו ג'ובים ברוב הערוצים למעט ערוץ 20, הטיפשות בהחלטה של מלצר, תביא בעתיד שופט ימני להניח לפתחו של השמאל חשבון ארוך של איפה ואיפה – ולבקש פירעון רטרואקטיבי. התרבות הנקמנית של השופט מלצר שמופיע לא כשופט אלא כאיש פוליטי היא בעיה לדמוקרטיה.
כמו שבדיון על מתנות של מנהיגים תמיד המתנות שקיבלו מנהיגי השמאל מקבלת קונטציה "נקיה" ואילו זו של הימין נגועה בשחיתות ואסורה אפריורית. ע"ע הספרים של בנגוריון והיום הולדת של שמעון פרס.
מלצר הוא אדם פולטי, הוא בהחלט לא שופט, ככה מתנהל בג"ץ . זו לא מלאכת שיפוט ראויה.
סופו של תהליך רשום כבר על הקיר, יהיה מהפך בבג"ץ אם לא עכשיו אז בעתיד, וכל העסק עומד להתהפך. איש שמאל חייב לאמץ הוגנות, זה פשוט נדרש, ההמונים נוהרים לימין, העתיד נראה מקצה אל קצה ימני, אולי יהיה נס ולרגע יעלה השמאל, האופק כולו ימני, זו טיפשות ממדרגה ראשונה להחליט החלטות כאלה, כמו זו של מלצר, זו התגרות מיותרת וטיפשית מה גם שכל מנהיגי השמאל נגועים בהתנהלות חסרת שקיפות. גרועה שבעתיים מזו של מירי רגב.
ראינו כי יאיר לפיד הוא איש שמקבל שוחד של ממש מידיעות אחרונות שוחד כי מעולם הוא לא סוקר בשלילה הוא מקודם בגלוי וקודם, לו היה נדרש לממן הכל מכיסו זה היה עולה עשרות מיליונים התקשורת העמידה אותו מול נתניהו בחינם כאלטרנטיבה, הוא בהחלט לא ראוי ליחס הזה מידיעות בהנחה וידיעות מתנהל כעיתון חופשי. אבל העובדה היא שהוא לא כזה. ויאיר לפיד הוא רק קצה קצהו של זרם ממש דרמטי של שוחד גלוי שניתן בשידור לאנשי שמאל מרכז בורגני.
הבלוג לא מתלהב לא מהחגיגות ולא ממירי רגב, זה לא הסטייל שהבלוג היה מאמץ. אבל המצעדים הצבאיים היו תמיד בזמן שלטון השמאל, זה לא שבזמן שלטון השמאל העדיפה המדינה לתת לעניים את תקציב החגיגות. הממלכה ככה נוהגת ולא רק בישראל, גם במדינות דמוקרטיות נוספות כולל קריינות של מנהיגים. אין ספק שזו החלטה טיפשית של כבוד השופט מלצר. ופוליטית.
במקום להתפוצץ, צריך להתעורר ולהלחם בידיים חשופות. וללכת לו על הראש. באמונה ובלי פחד.
הכי אותנטי מבחינתו להביא את מעורר ההשראה שלו מהונדורס. בדיוק מה שהוא רוצה להיות ועדיין אין לו אומץ. מבחינתו אין יותר טקס כלל ישראל. אין יותר כלל ישראל. הכל זה הוא ומשפחתו ומעריציו והשאר אוייבים. במקום להתפוצץ, צריך להתעורר ולהלחם בידיים חשופות. וללכת לו על הראש. באמונה ובלי פחד.
— Eldad Yaniv🎗🇮🇱 אלדד יניב (@EldadYaniv) April 6, 2018
זה לא רק אלדד יניב הוא קוריוז, אדם שמנסה באלימות לפלס דרכו לכנסת ע"י הסתה לפגיעה פיזית בראש ממשלה, כמובן שבמשטרה שתיקה. אין ולו מראית עין לחסל את התופעה. זה לא רק הוא, גם קובי מידן לא הושעה, עירית לינור הושעתה לשבוע. ככה זה במדינה בה השוויון בפני החוק זה אוסף של מילים.
שמעון פרס חגג לעצמו יום הולדת ראוותני בזכות 11 מיליון שח מתנות שקיבל ליום הולדת אחד – מחברים בעיקר אנשים בעלי ממון, זה פרסום של בית הנשיא, איש לא חקר, את ביבי על מתנות נניח והנתונים נכונים ולא מופרזים, של מיליון במשך למעלה מעשור, לא רק ביבי נחקר, אשתו הכלבה והילד נחקרו, כמו כן נשלחו שוטרים לכל קצוות תבל.
זה הפוסט שבגינו נחסם. מצמרר ..אפילו שעברו שנים מאז.
זה הפוסט הפרובוקטיבי שבגללו מחקו שוב את החשבון של אדם גולד:
עוד סיפור קצר על מערכת (כנופיית) שלטון החוק בישראל
Mar. 24th, 2018 01:06 pmב 4 לדצמבר 1996 פסע לתומו הנער אסף שטיירמן ברחוב שקט בכפר סבא.
במרפסת הצופה לרחוב ישבו רעי חורב, סיגלית חיימוביץ וליהי גלוזמן. ועישנו מריחואנה.
השלושה מחליטים לרצוח את אסף בשביל הכיף!
הם יורדים לרחוב ומשכנעים את אסף להצטרף אליהם לחורשה כדי לעשן מריחואנה.
אסף שהיה ילד תמים וטוב לב בן 18, בן להורים ישראלים שגרים בארה"ב וחזר לארץ לבדו כדי לשרת בצה"ל, הלך איתם לחורשה!
בחורשה התנפלו עליו השלושה עם פגיון ודקרו אותו בכל חלקי גופו. וריסקו את גולגלתו ואת פניו עם אבנים!
המשטרה מצאה בחורשה שקית במבה עם טביעת אצבע. ובעקבות זאת עצרה את האחים יורם ויגאל לסרי כחשודים ברצח.
במשך 4 שנים נעצרו ונחקרו האחים לסרי שוב ושוב ושוב עד שנשברו והחליטו להודות ברצח!
ב-6 בדצמבר 2000 נכנסה סנדרין חורב לתחנת המשטרה בירושלים ואמרה ליומנאי: בעלי רצח את אסף שטיירמן. רעי חורב נעצר, הודה ברצח, שיחזר, והסגיר את סיגלית חיימוביץ וליהי גלוזמן!! תיק סגור!!
ואז החליטה הפרקליטות לחתום על הסכם עד מדינה עם ליהי גלוזמן!!
הארץ רעשה וגעשה. וכל אמצעי התקשורת עיתונאים ופרשנים צעקו חמס!!
על מה למה לחתום על עסקת מדינה כאשר התיק למעשה סגור?!
לאחר מספר ימים התברר כי ליהי גלוזמן היא אחייניתה האהובה של נורית גלרון, אישתו של רפי רשף, אח של צליי רשף מייסד ומנהיג "שלום עכשיו"!
הסערה שכחה מיד. ובאמצי התקשורת מיהרו להסביר לנו הציבור מדוע הסכם עד המדינה עם ליהי גלוזמן הוא חיוני וחשוב!!
רעי חורב וסיגלית חיימוביץ נידונו למאסר עולם. וליהי גלוזמן לא הועמדה לדין ושוחררה הביתה!!הערה: האחים לסרי והוריהם תבעו את המשטרה על אובדן חייהם במשך 4 שנים ונזקי הגוף והנפש שנגרמו להם.
בית המשפט קבע כי לא מגיע להם כל פיצוי.
הם הגישו ערעור לעליון. ובעליון קבעו שוב השופטים כי לא מגיע להם כל פיצוי. "המשטרה פעלה כראוי, ואילו האחים לסרי מגזימים בתיאור הסבל שעבר עליהם"!!
עדכון: שוחחתי עם יורם לסרי. והוא ביקש להדגיש כי בשום שלב
הוא ואחיו לא הודו ולא התכוונו להודות בפשע שלא ביצעו!!
מקור: חשבון הפייסבוק של אדם גולד רגע לפני שנחסם.
הסבר קצרצר..
הסיפור מוכר, רק מה שחסר זה הרעש, תארו לעצמכם שהאחיינית הייתה גברת מתנחלת או ימנית, או ערביה, מה אתם חושבים היה גזר דינה? שותפה לרצח לכאורה יצאה ללא כל בדל עונש, עדת מדינה, והיחס והקשר למשפחת רשף ולזמרת נורית גלרון כמובן מקרי – לכאורה אין קשר חוץ משאלות טורדניות, כל כך מקרי שזה מחליא. לו מישהו היה חופר בזה מילא, אבל יש פה כח שמפעיל ומסוגל למנוע העמדה לדין אפילו בגין רצח או סיוע לרצח. זו המדינה שבה אנחנו חיים, ואף אחד לא צריך לזלזל ואו לישון לו בשקט.
ושוב מי הפעיל את הכח המיותר בחסימת אדם גולד, זה כנראה מסוג הדברים שאילנה דיין לא חוקרת, לא רביבי דרוקר, לא בן כזבית, ולא רזי. העיקר שיש לנו עיתונות חופשית.
לו היה שותק, ולא מתראיין מעל ומתחת לכל עץ רענן, ניחא, ברגעים הכי רגישים הוא יוצא לתקשורת כאילו הוא כוכב רוק. הוא פקיד, שראוי לו לאמץ את המשפט בעת ההיא המשכיל..אבל הוא לא.
הנה איך הוא נופל בפח:
הוא טוען שלא הוגשה תלונה למשטרה, אבל כן הוגשה, והמשטרה עד היום מסרבת לא רק לטפל בתלונה אלא לענות, אפילו מענה לקוני כנהוג. האם המשטרה היא סניף פוליטי? כנראה שכן. זה יהיה אחד מהנושאים שמחייבים הקמת וועדת חקירה ממלכתית.
לטא ייתכן שנפתחת חקירה על "השפעת" ראש הממשלה על התקשורת שכולה כמעט ב- 99 אחוז עויינת אותו. האם 99 אחוז זה סביר? ככה זה אמור להיות? שכל התקשורת מנוהלת כאילו היא סניף של מרץ או מפא"י או יש עתיד, הכל מכור מראש, ויש סחטן באיומים, אברמוביץ שממש מהלך אימים על פוליטיקאים ואין על זה חקירה משטרתית?
זה קיים באיזשהי מדינה שעיתונאי מאיים בגלוי שאם ראש ממשלה לא יאמץ את דרכו הפוליטית הוא ינזק פלילית ויפתחו נגדו חקירות?
מישהו צריך הוכחה הנה היא:
איפה התופעה הזו קיימת באיזשהי מדינה דמוקרטית, שעיתונאי מאיים בגלוי ככה. אברמוביץ בין היתר הוא עיתונאי בידיעות אחרונות, ובשעה שמתנהלת חקירה נגד המו"ל שלו הוא ממשיך להופיע בגלוי עם דעה נחרצת נגד הצד המסומן, והשני.
וועדת חקירה תצטרך בבוא היום לחקור את התנהלות המשטרה, לא משנה אם ביבי יעמוד לדין, או לא. זה יקרה במוקדם או במאוחר. המשטרה במילא עלובה, הפשע חוגג, היא מנסה להסתיר זאת עם חקירה בומבסטית על ראש ממשלה הבן והאישה והכלבה ז"ל.
לא ייתכן שנפתח תיק מתנות על סך מיליון נניח בעשרות שנים שקיבל נתניהו מחברים ולשמעון פרס נתנו רק ליום הולדתו לקבל 11 מיליון מתנות מחברים – זה פורסם ע"י בית הנשיא לא ע"י איזה בלוג מסתורי, זה לא הולך עם מינימום יושרה ולו בקטנה, אין כאן מראית עין אפילו של שוויון בפני החוק. דין אחד לכול? או אכיפה הסלקטיבית שהיא פוליטית – זו שחיתות מתוך המשטרה, זה לא סוד שהקצונה הבכירה במשטרה היא פוליטית וממנה את הבכירים לפי שיוך פוליטי, זו כבר מסורת, רק פעם אחת פיספסו, את זיגל השוטר הדגול, כל מי שהראה שהוא שוטר ללא משוא פנים, הראו לו את הדרך החוצה.
המשטרה והתקשורת מנהלים מערכת יחסים שהיא במקרה הטוב שחיתות – הקירבה היא קירבה מתוך אינטרס פוליטי משותף. או במקרה הגרוע תכנון ותפירת תיק מתוזמנת, שיטת האתרוג זו שיטה שהכותרת השניה שלה היא תפירת תיק. המשטרה מקבלת ונותנת, היא מקבלת סיקור בשעה שהיא פותחת בחקירות לפי דרישת חוג מצומצם של עיתונאים. זה הקריטריון היחידי. אם אתה משלנו או משלהם. זו לא מדינת חוק.
כל תיק חקירה של איש שמאל נגנז, נעלם. לאנשי שמאל או לפושעים ממולץ לאמץ השקפה פוליטית מסויימת כך יקבלו חסינות, זו שחיתות, וככה המערכת מתנהלת שנים, צריך להפוך את המערכת לכזו שיש בה ולו מראית עין של הגינות.
יש תחנות שידור למשל גלצ במימון ציבורי שהשתלטו עליה אנשים בעלי גוון פוליטי מסויים והם כבר הביאו לסתימת קולו של אראל סגל. מילא היה מדובר בתחנת שידור פרטית, כך גם כאן, רוב מוחלט של העיתונאים הם בעלי קול אחד.
ועל הרקע הזה האבסורד חוגג שעה שהמשטרה פותחת בחקירה על כביכול סיקור אוהד, שלא היה ולא נברא. או שתקום וועדת חקירה או שיום אחד הציבור ייצא בהמוניו לרחובות. הפעם לא יהיה מדובר במאות, אלא בעשרות אלפים.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
