כבר כתבתי בעבר על החלק מנערותי בה המילה דותן סימלה משהו עבורי, השם של השכבה, בה הייתי בצופים, כמה שהייתי אז פטריוט, מביך להיזכר אבל זו האמת. אפילו את השיר השמלצי אהבתי עד מאד.
הנה עוד פעם תזכורת מה תכננו לנו הפלסטינים אפרופו הפוסט הקודם על האבל על ה"שכול" המשותף, מה רצה מנהיגם להקים בטרם קום המדינה בעמק דותן, שוב נעשה שימוש בויקי האדיבה:
העיתונאי חביב כנען מביא בספרו "200 ימים של חרדה" את עדותו של פאיז ביי אל-אידריסי, שהיה אז קצין בכיר במשטרת המנדט הבריטי, על פיה תכנןהמופתי של ירושליםחאג' אמין אל-חוסייני להקים בעמק דותן מחנה השמדה ליהודי ארץ ישראל. על פי כנען, התכנית עלתה במהלך מלחמת העולם השנייה, בשנת1942, כאשר התקרב גנרל-פלדמרשלארווין רומל אלך מצרים והיה חשש כבד כי הצבא הנאצי יכבוש את ארץ ישראל. במקביל לפלישה זו תוכננה פלישה לירושליםבראש חיילי הלגיון הערבי. לאחר כיבוש הארץ תכנן אל-חוסייני תכנן להקים בעמק דותן, בקרבת שכם, מחנה השמדה ובו משרפות ענקיות דוגמת אושוויץ, שאליהן עמדו להיות מובאים להשמדה יהודי ארץ ישראל וכן יהודים מיהדות ארצות האסלאם. בנובמבר 1942 נחל רומל תבוסה בקרב אל-עלמיין השני והתוכנית נגנזה.[1]
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%A7_%D7%93%D7%95%D7%AA%D7%9F
השיר אותו כתבה דליה רביקוביץ והלחין שמעון ישראלי, מיד בתום מלחמת ששת הימים עוד בטרם הבנו מה אירע, הייתי צעיר ונאיבי אז.
ואנחנו אולי עדיין תמימים ולא מבינים מה רוצים חלק מהפלסטינים לעולל לנו, המילה שלום שאנחנו הוגים ואומרים בכוונה גמורה (שנים הייתי חלק מהמאמינים, חלק מאלה שהלכו להפגנות שלום עכשיו בין היתר), אינה חלק מהמילון בו הם משתמשים לצערנו, אגב, ספק אם הפרק האפל הזה, בו תכננו להשמיד יהודים במחנה ריכוז, כאן ב"פלסטין" (!) לא צריך להגזים ולומר עד כמה הם ממשיכים לחנך את ילדיהם לשנוא אותנו כן גם את החולמים והנאיבים מתוכנו. אם זה בכלל קיים באיזושהי תכנית לימודית, ואם מותר למחול, לרוצחים, אולי כדאי שנבין באיזה רצח מדובר. אין לי אשליה שכך נצליח לשכנע את מי מאיתנו שאיבד את הסולידריות הבסיסית שלכל אחד מאיתנו חייבת להיות כבני אנוש, שותפות הגורל שלנו, לימין ולשמאל לכל אחד שנולד והוא בן ובת חופשיים של הגורל שלנו שהוא משותף באיזשהו מובן אולי נסתר.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
כתיבת תגובה