הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

כבר כתבתי בעבר על החלק מנערותי בה המילה דותן סימלה משהו עבורי, השם של השכבה, בה הייתי בצופים, כמה שהייתי אז פטריוט, מביך להיזכר אבל זו האמת. אפילו את השיר השמלצי אהבתי עד מאד.

הנה עוד פעם תזכורת מה תכננו לנו הפלסטינים אפרופו הפוסט הקודם על האבל על ה"שכול" המשותף, מה רצה מנהיגם להקים בטרם קום המדינה בעמק דותן, שוב נעשה שימוש בויקי האדיבה:

העיתונאי חביב כנען מביא בספרו "200 ימים של חרדה" את עדותו של פאיז ביי אל-אידריסי, שהיה אז קצין בכיר במשטרת המנדט הבריטי, על פיה תכנןהמופתי של ירושליםחאג' אמין אל-חוסייני להקים בעמק דותן מחנה השמדה ליהודי ארץ ישראל. על פי כנען, התכנית עלתה במהלך מלחמת העולם השנייה, בשנת1942, כאשר התקרב גנרל-פלדמרשלארווין רומל אלך מצרים והיה חשש כבד כי הצבא הנאצי יכבוש את ארץ ישראל. במקביל לפלישה זו תוכננה פלישה לירושליםבראש חיילי הלגיון הערבי. לאחר כיבוש הארץ תכנן אל-חוסייני תכנן להקים בעמק דותן, בקרבת שכם, מחנה השמדה ובו משרפות ענקיות דוגמת אושוויץ, שאליהן עמדו להיות מובאים להשמדה יהודי ארץ ישראל וכן יהודים מיהדות ארצות האסלאם. בנובמבר 1942 נחל רומל תבוסה בקרב אל-עלמיין השני והתוכנית נגנזה.^[1]

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%A7_%D7%93%D7%95%D7%AA%D7%9F

השיר אותו כתבה דליה רביקוביץ והלחין שמעון ישראלי, מיד בתום מלחמת ששת הימים עוד בטרם הבנו מה אירע, הייתי צעיר ונאיבי אז.

ואנחנו אולי עדיין תמימים ולא מבינים מה רוצים חלק מהפלסטינים לעולל לנו, המילה שלום שאנחנו הוגים ואומרים בכוונה גמורה (שנים הייתי חלק מהמאמינים, חלק מאלה שהלכו להפגנות שלום עכשיו בין היתר), אינה חלק מהמילון בו הם משתמשים לצערנו, אגב, ספק אם הפרק האפל הזה, בו תכננו להשמיד יהודים במחנה ריכוז, כאן ב"פלסטין" (!) לא צריך להגזים ולומר עד כמה הם ממשיכים לחנך את ילדיהם לשנוא אותנו כן גם את החולמים והנאיבים מתוכנו. אם זה בכלל קיים באיזושהי תכנית לימודית, ואם מותר למחול, לרוצחים, אולי כדאי שנבין באיזה רצח מדובר. אין לי אשליה שכך נצליח לשכנע את מי מאיתנו שאיבד את הסולידריות הבסיסית שלכל אחד מאיתנו חייבת להיות כבני אנוש, שותפות הגורל שלנו, לימין ולשמאל לכל אחד שנולד והוא בן ובת חופשיים של הגורל שלנו שהוא משותף באיזשהו מובן אולי נסתר.

Read Full Post »

לכאורה יש בזה ביטוי למשהו אצילי, איזושהי יכולת להיות אדיב גם בשעת הצער הגדולה ביותר, ולהרכין ראש בצוותא עם האויב הכי מר שלך.

ברם, היוזמה היא לא פלסטינית היא ישראלית בלבד, מעולם לא נעשה טקס דומה, שמביע צער לחללים אפילו אזרחים חפים מפשע בהם הצד הפלסטיני מתגאה שפגע, למשל ברמאללה. לא רק זאת, כאשר הם הפלסטינים מחלקים כסף למי שרצח גם ילדים ואנס נשים (מלבד חלוקת הסוכריות הברברית), שזה נחשב בעיני מישהו מהם, למעשה פטריוטי (שהיד בשפתם), זה כבר מגיע לא רק למחזה אבסורדי, אלא להכאבה פרטנית בבני משפחה שיקיריהם נרצחו. בכוונת מכוון. יש הבדל גם בין כאב הנרצח לכאב הרוצח. חייב להיות הבדל.

המארגנים מתעטפים בצדקנות ישועית נוצרית, הם גסים וערלים לכאב שהם גורמים, למשפחות שכולות. תארו לעצמכם שהיה ניצול או ניצולת שואה, שהייתה מזדהה עם המוות והמחיר שגרמניה שילמה – שהיו נפגשים עם בני משפחות נאצים. תאמרו היי אל תכניס את השואה , זה דמגוגי, ברם זו האידאולוגיה של הצד הפלסטיני לא כולו, חלקו שהביאה לחלק מהמעשים שנעשו בחפים מפשע. ואין סייג הרי לזיכרון, והצדקות הנובעות מהרשע.

למיטב ידיעת הבלוג אין דוגמה כזו בעמים, אין עם שמגיש את הלחי השניה לאויב, ומשתתף באבלו של הרוצח. זו כבר לא נטיה לשלום והבנה, זו נטישה של הסולידריות הבסיסית של היותך מלבד אדם שנפגע, גם בעל זהות והשתייכות עם אנשים בני עמך, שותפות גורל, את זה הם לא חשים מאסו בשותפות הגורל. למה השמאל הפך לאסקופה רמוסה וזוכה לקיתונות בוז מעמו, פעם השמאל היה הרוב. לא עוד.

עד להיכן בג"ץ מרשה לעצמו לחדור, ולהטיף, ממרום משכורות של השופטים והשופטות משכורות שמעט יכולים לחלום עליהם, ופנסיה תקציבית מובטחת לכל חייהם, הם השופטים אינם כאחד האדם, הם מרגישים כמי שהם בני אלים. גם בעניינים הכי רגישים כמו שכול, אין לבית המשפט שותפות גורל עם העם שבשמו הם מכהנים. וגם בתוך המעשה הזה, יש חישובים של מי יענה ומי יפסול עוד החלטה של הממשלה, הכל מחושב כדי שלא תצא תוצאה שונה חס ושלום והפגיעה בשכול, תמשיך להיות חלק מהותי מבג"ץ.

הדמות אדם גולד מוסיפה פרטים בנושא:

https://twitter.com/realadamgold?ref_src=twsrc%5Etfw%7Ctwcamp%5Etweetembed&ref_url=http%3A%2F%2Frotter.net%2Fforum%2Fscoops1%2F550415.shtml

More

אדם גולד Adam Gold Retweeted Tal Shalev

למי שצריך הסבר: אחרי ששנה שעברה בשל אילוצי זמן פסק הדין היה משותף, השנה כל השלושה כתבו חוות דעת. השופטת ברון, שבדרך נס שובצה ע"י היומן לדיון שנתיים ברציפות (!!!) כתבה מניפסט סביר כשלעצמו, אך מקומם בהקשרו לנוכח השימוש הציני ו'התסריטאי' בשכול ליחסי ציבור. סוף ציטוט .

כל פעם שאנו בני התמותה רוצים להבין או לבטוח בבית המשפט בשיקולים לכאורה הסבירים עם "תום לב" אנחנו אזרחי המדינה חוטפים סטירה ויש יאמרו בוקס של עזות מצח לפנים המיוסרות. עד מתי?

תגובת בתי המשפט הדוברות, כן יש דבר כזה:

לנוכח ידיעות שהתפרסמו בתקשורת בנוגע לפסק הדין שניתן אתמול בעתירה הנוגעת לטקס הזיכרון המשותף לישראלים ולפלסטינים, מבקשת דוברות הרשות השופטת להעמיד עובדות על דיוקן: אין יסוד לאמירות שבית המשפט העליון התיר כניסה של "משפחות הרוצחים" לטקס המתקיים זו השנה ה-14. השיקול שהוצג לבית >>

— דוברות הרשות השופטת (@IsraelCourts) May 7, 2019

בנוסף מסתבר שהיו שם מפגינים נגד מהימין, שנבלו את הפה והסיתו כשלעצמם בצורה בוטה וגסה, כמובן שהבלוג מסתייג מאלימות מילולית כזו. אבל מי שדואג כל פעם מחדש להטריף סדיסטית את הימין זו שורת החלטות של בג"ץ שבזות לדמוקרטיה ולגבולות של הרשויות ומנפצות פעם אחר פעם את מעט הסולידריות שיש או שאמורה להיות. בריונים יש גם בשמאל, מי שרוצה לראות שיקרא טוקבקים בהארץ, הכרתי כמו בריוני שמאל שלא רק שלא בחלו במשפחות שכול גם המליצו מין המלצה כזו שנשים של ימניים במיוחד מתנחלים תאנסנה, ושום הסתייגות מהפמניסטיות שלנו לא נשמעה.

הצד התבוני או הסביר היה אמור להיות בג"ץ הוא מזמן לא במקום הזה לפעמים נדמה ששופט עליון הוא טוקבקסיט מתלהם.

אין כבר מקום קדוש. הכל מחולל, ראוי לו לבג"ץ שיבחין גם באפקט של החלטותיו.

רק עבר יום, וכולם מגנים את התנפלות הימין הקיצוני והקללות, שוכחים שיש שמאל לא פחות אלים, כפי שניתן לקרוא בהארץ בתגובה אחת מיני רבות שהיא גם הסתה לרצח:

7במלחמת האזרחים השפויים ינצחו ואת הימניים נעמיד לדין

יהיהו שופטים בירושלים בירתנו הנצחית. כל ממשלת הזדון הימנית ותומכיה ייתלו על עצים בבוא יום הדין. את השופטים לא תמנה השרה הפשיסטית וגם לא לוין ימ"ש…. אחרי הנצחון נקים מחדש חזון ציוני שפוי במדינה יהודית ודמוקרטית. אי"ה – והוא ירצה.אריה יהודה 09:35 

https://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.7214275

או התגובה הזו:

המפגינים האלה מזכירים לי קריקטורה, בה היטלר מפגין מול מחנה ריכוז, מצביע במועל יד על האסירים, וקורא להם נאצים.אשר 09:2

ככה זה כאשר יוצרים חלוקה לשפויים ולא שפויים, ולבני אור ובני חושך, סליחה אבל אפשר לא להתלהב מיום זיכרון אלטרנטיבי, מבלי שמישהו יטיח בך כל מיני נאצות נמוכות. לטעמי זה אותה קבוצה שמנאצת קבוע מעל עיתון הארץ, הם רק מחכים שתהיה הזדמנות לשחרר את חרצובות המקלדת, והארץ לא עושה דבר, הלוואי שהיה סייג גם בשמאל.

Read Full Post »