שוב חוקר המשטרה בדימוס אבי וייס עשה תחקיר, בכל מדינת חוק, הייתה חייבת להיפתח חקירה פלילית.
חשיפה בלעדית, שמבוססת על מסמכי היועמ"ש והפרקליטות, מהיכן בדיוק הודלפו מסמכים חסויים לכלי התקשורת, מי שינה (כלומר: זייף) שעונים במחשבים בהם נוצרו המסמכים הללו ומי שיקר לציבור, שהמסמכים הללו הודלפו מעורכי הדין של נתניהו. כך עוזרת הטכנולוגיה ל"עיתונות חוקרת" לחשוף את האמת, במיוחד כשהנוגעים בדבר אינם "מומחי מחשבים" וסבורים, שמעשיהם לא יתגלו. פרק 23 בסדרת הכתבות על שערוריית תיק 4000.
מאת: אבי וייס, 14.5.19, 09:00
לפני כחודשיים וקצת, כשפורסם "כתב החשדות" כנגד רוה"מ, בנימין נתניהו, ע"י היועמ"ש (היועץ המשפטי לממשלה), ד"ר עו"ד אביחי מנדלבליט (בתמונה משמאל), היה לי ברור, שמשהו לא תקין, בשטף ההדלפות, שהציפו את כל כלי התקשורת.
טענתו של החוקר כי מהמסמכים שהודלפו הוא הגיע למדליפים. היינו יש בידו הוכחות לגבי זהות המדליפים, בהינתן ומדובר באנשי פרקליטות הרי שמדובר בהדלפות פליליות וגרוע מכל בהפרת אמונים כלפי תפקידם ותפקידם כאנשים הממונים על החוק מטעם הציבור.
השאלה היא האם משטרה בה מפקדים מנהלים רומנים או מטרידים מינית שוטרות מסוגלת לטפל בנושא כל כך מהותי לדמוקרטיה.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
כתיבת תגובה