מניסיון היו שופטות שהערצתי על התבונה והשקט והיכולת לראות את הצדק ואת העיקר מהטפל, מתוכן שלפעמים נשמע לא רהוט, כי להיות במעמד הזה הדורש שלוות נפש, ואדם מהישוב יחוש מבולבל ואכן חשתי שאני בידיים אמינות ובעלות יכולת זה קורה וחייבים לומר זאת, אבל היו אחרות ואחרים, ואני מדבר על תביעות אזרחיות. למשל הייתה שופטת שכאשר בהיותי איש וועד שהקים וועד במקום בו עשקו עובדים, הם ניסו והצליחו לפטר אותי ואת שותפתי למאבק, הנושא הובא לבית משפט, שם נתקלתי בשופטת איומה, צעקנית, צווחנית שהלכה עלי אימים, איימה עלי בגסות רוח. הייתי בהלם, ולא היה מדובר בפלילים, למזלי לא יצא לי – ואחרי שצעקה עלי אולי כי בהתחלה הייתי לבד ללא יצוג, עובדתית ברוב הסעיפים היא פסקה לטובתי – וכאשר עורכי דין מהאיגוד שדרכו הקמתי וועד הצטרפו לא בהתלהבות (כל הזמן הסבירו לי שיצוג משפטי זה זמן יקר אף פעם המילה צדק לא עלתה) זה היה ברור שמאזן הכוחות השתנה לטובתי ומרגע שלא הייתי לבד מול השופטת האיומה והאלימה, הבעיה היא שלא יכולתי לממן הגנה משפטית ורק משום שהייתי יוזם הקמת וועד ולא בלי מאבק, לבסוף קבלתי הגנה משפטית חינם (למרות שזה אמור היה להיות ברור מאליו), אבל אני יודע שיש עוולות, קשה להאמין שיש שופטים ערלי לב, אבל לצערי יש ויש.
{אחת התובנות שלי מעניין איגודים מקצועיים ספגה אחרי המשפט הזה בו זכיתי לבסוף אבל נותרתי בלי עבודה, היא שאיגוד מקצועי אינו דבר מובן מאליו כדבר המוביל לצדק ולתנאי תעסוקה משופרים.}
הנה דוגמא לשופט שברור לו שהוא עילוי, נקי כפיים ובעל מצפון נקי ואיני יודע או טוען שלא, שברור לו גם שיש חפים מפשע בכלא, ואז כשמתברר לו שבו מדובר למרות שהוא בעצמו טען שזה אפשרי, שהוא האחראי הוא מתחיל להתנהג כאחרון האנשים שנתפסים על חם בשעת מעשה, איני יודע את הפרטים ואם אכן בוצע אונס, אבל התגובות של השופט מעידות עליו.
מקור טוויטר
דווקא השופט טימן ידוע בביקורתו על מערכת המשפט, וכנראה קשה היה לו לקבל שהוא טעה, אולי לא, אבל התגובה שלו על עצמו הייתה אוטומטית .
הנה מויקי על השופט טימן:
כשופט ביקר טימן בחריפות את התנהלות המשטרה[8][9]. במקרה אחד הורה לשחרר עציר ממעצר עד תום ההליכים, בגלל שבמשך חודשים לא הובא למשפטו בטענה שהוא "אבד" בבית הסוהר[10]. במקרה אחר זיכה נאשם מעבירה של החזקת סם בגלל ששוטר שהיה אמור להעיד לא התייצב לדיון. בהחלטתו כתב: "כבר אין מדובר בחוצפה וזלזול בבית המשפט, אלא בחוסר אכפתיות של המשטרה"[11]. במקרה אחר התלונן שהמשטרה הכשילה אותו בחתימה על צו חיפוש מסוים[12]. מאז פרישתו מכס השיפוט, טימן משמיע מעת לעת ביקורת חריפה על מערכת המשפט ועל התנהגותם של השופטים. אחת הטענות החוזרות ונשנות בדבריו היא שבית המשפט נוטה באופן מוגזם לקבל את עמדת התביעה במשפטים פליליים.
בראיון פרישה ב"הארץ" אמר טימן דברים חמורים על התנהלות בתי המשפט ועל הלחצים של ארגוני הנשים על השופטים. בין השאר אמר: "פעם אמרתי לשופט בהרכב שאני רואה בעייתיות בראיות בתיק. אפילו לא דיברתי על זיכוי, והוא אמר לי, 'אתה יודע מה יעשו לנו פה אם נזכה?'". בהמשך אמר על השופטים: "יש לנו מורא, והמורא הוא גם מדעת הקהל. אי אפשר להתעלם ממנו. כשיש גופים שעושים נפשות יותר מאחרים ומרימים את קולם, מסתבר שזה מצליח. התוצאה היא שהפמיניסטיות, שעושות עבודה מצוינת מבחינתן, משכנעות בלובי שלהן להחמיר בענישה". כמו כן הביע ביקורת כלפי הפרקליטות וטען "לא מעמידים לדין את מי שהגישה תלונת כזב, בנימוק שצריך לעודד מתלוננות". ראיון זה וביקורתו הנוקבת גרמה לפרקליטות ולארגוני הנשים לצאת נגדו בביקורת חריפה באמצעי התקשורת.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
כתיבת תגובה