הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

קשה להאמין שאחד הטיעונים של כבוד כבוד (מחילה אם פסחתי על כבוד אחד), ירום הודו נשיא בגץ לשעבר השופט אהרון ברק, הוא שבגץ היא משפחה.

הציטוט המלא: “בית המשפט העליון הוא משפחה, אי־אפשר להכניס מישהו שאיננו חלק ממנה”

אמר ברק, אורים ותומים, בשום מדינה בעולם הנאור אמירה כזו לא הייתה עוברת. אגב לפוליטיקאי היו מצמידים גם כוונה פלילית אם היה מעז לטעון טענה כזו.

בהקשר זה, משפחתו שלו היא אחת המשפחות שהפכו את בגץ לקרן זהב, הנפוטיזם של משפחת ברק יאה אולי לאירגון פחות זוהר מבגץ, אבל מסתבר שמה שמותר לקיסר, אסור לשור.

רק קשה לדמיין מישהו שמערכת המשפט כה הטיבה תרתי משמע עם משפחתו, מאהרון ברק, הוא איש עשיר אמיד, וקשה להאמין שהוא בכלל יכול להבין בן תמותה, שמתמודד עם קשיים, האיש הזה עשה כבתוך שלו במערכת המשפט, פסל אנשים ראויים לכס המשפט כמו רות גבינזון , שלא סרה למרותו, למרות שאיש לא מבין עד היום למה אישה ראויה כל כך, לא הגיעה לכס השיפוט בבגץ. היא פי כמה מוכשרת וראויה משופטות כמו בייניש, או עדנה ארבל, ומי שתרם לכך הוא הדון של מערכת המשפט, שיצק יסודות מושחתים בבגץ וחושב שבגץ שייך לו, כפי שאכן אמר "בגץ הוא משפחה"

הנה אילוסטרציה שמביא ארז תדמור על המשפחתיות במערכת המשפט, בעידוד ובטיפוח של אהרון ברק.